לכאורה, סיפורו של נער משכונת התקווה, סרט תורכי בלה בלה
בלה.
למען האמת, סיפורו של נער החי וגדל במיץ של הזבל, במקום
הנמוך בעולם, במקום בו חיים אנשים חיים שהם רק לכאורה חיים. סיפורו של מוסא, בנו
של בעל המסעדה שלום כהן, בעל מסעדה ב"כביש הראשי" בשכונה. סיפור של
התבגרות בצל מוות, סמים, אהבה ומין.
מי שרגיש לשפה מהרחוב, שלא יקרא את הספר הזה. מי שרוצה ספר
מרתק ומוכן לסבול שפה נמוכה רק בדיאלוגים ורגישות גבוהה בכל השאר, יחד עם תיאורים
נפלאים וסיפור כתוב בכישרון, שירוץ לספר הזה. אולי תצמח איזו תובנה או שתיים
מהקריאה של התיאורים היפים בספר, יישפך מעט אור על החיים הקשים בצל עוני, חשיש,
אלימות, חזרה בתשובה ומוות בכל פינה.
אין מה להפעיל כאן ספרות השוואתית, לא צריך לקרוא על חייו
של הסופר והזמן והאקלים הפוליטי בהם נכתב הספר. פשוט לשבת ולקרוא את הספר המצוין
הזה, שלעיתים הוא מעיק בקללות ובשפה הנמוכה, אבל לא חדל להפעים ברגישות שלו. פשוט
חובה בין ים הספרים גבוהי המצח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה