הספר עוסק בבני נוער. בני נוער הנמצאים בהשתנות. הספר עוסק
באסף בן השש עשרה ובתמר בן השש עשרה. וכן בדינקה הכלבה.
דינקה נמצאה נטושה ונלקחה לכלביה של עיריית ירושלים. אסף
הוא עובד העיריה במשך החופש הגדול. יום אחד נקרא אסף אל דנוך, האחראי על הכלביה,
וזה מבקש ממנו לאתר את בעל/ת הכלבה. אסף לוקח את הכלבה וסומך על כך שאיכשהו היא
תמצא דרכה אל בעליה.
במקביל מתכננת תמר מבצע הצלה אישי וזמן קצר קודם לכן מאבדת
את כלבתה תוך ביצוע מבצע ההצלה האישי.
אני מעדיף להשאיר את שאר הסיפור לוט בערפל ולהימנע
מספוילרים מיותרים. פרט לכך אומר רק שהספר שואב את הקורא מהעמוד הראשון ולא מרפה.
לכאורה, ספר מתח. למעשה, ספר על צעירים העוברים משברים מחד גיסא, ושום כלום מרפה
ידיים ומייאש, מאידך גיסא. ספר על צעירים המעזים לעשות דברים שלא בטוח שבתור
מבוגרים בכלל היו מעלים על דעתם לעשותם. ספר על צעירים יפים, תרתי משמע.
בספר מס' קווים מקבילים ובהם המקבילים הראשיים אסף ותמר וכן
העולם המוכר, הנראה, הנוכח לעומת עולם הצללים של האמנים הצעירים, אמני הרחוב.
גרוסמן טווה ביד אומן סיפור על צעירים, כולל שפתם העילגת של
צעירים לא משכילים. זה אולי לא המעמיק בספריו, אבל שווה בגלל שזה גרוסמן ובגלל
הסיפור היפה. מקסים.
מי שיקרא את הספר יבין שאפשר היה לקרוא לספר גם: מישהו
לשתוק אתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה