העיר היא פריז, הזמן הוא תחילת שנות
ה-60 של המאה ה-20. סילבי וז'רום הם זעיר-בורגנים. הוא בן 21 והיא בת 19, שניהם
סטודנטים לשער, סוציופסיכולוגים בהווה, שזה אומר עורכי סקרים עבור חברות שצצו
בדיוק לשם הטרנד החדש: פילוח.
סילבי וז'רום חולמים. הם גרים בדירה
קטנה ועמוסת "דברים" ברובע הלטיני. מולם גינה קטנה ועץ יפה, פריז היא
זירת הטיולים האינסופית שלהם. הם רוצים דירה מסויידת כחדשה, חפצים טרנדיים רבים
ככל אפשר, תמונות וספרים ותקליטים וסיגריות ודברי מזון משובחים. הם לא מרוויחים הרבה,
אבל קוראים עיתונים ככל הניתן, הולכים לבתי קולנוע, מטיילים על גדת הסן ופוגשים
חברים לאכילה ושתיה.
בהתחלה זה אפילו נחמד. כעורכי סקרים הם
לא תלויים בעבודות משרדיות שוחקות, חבריהם חולמים כמוהם ופריז היא בהחלט עיר בשביל
לחלום ולחיות. אלא שהחיים, הו, החיים, לא תמיד הולכים בכיוון שמכוונים אליו. הדירה
מסרבת להצבע מעצמה, הצפיפות מעיקה מרוב "דברים", רווחה אין ומרוב זעירות הבורגנות, גם הארנק זעיר.
בשלב מסויים המצב הכלכלי מתחיל להרים
ראשו המכוער ומגיעה החלטה לעבור לתוניס, מעבר מתבקש דאז, כמו מעבר למרוקו, לאלג'יריה
ולכל מקום בו יש התחלה חדשה וחיים זולים יותר, כמו גם צרפתים, שנוכחותם עליונה על
הילידים.
זהו ספרו הראשון של פרק, מתפרסם כשהוא
בן 26, ספר נטול דיאלוגים, עטור חלומות. זהו מסע של חולמים, של צעירים ויפים, של
אלה הרוצים חיים קלים, בעלי משמעות וחשיבות, חיים בין חפצים נעימים ובעלי חשיבות
ומשמעות, ואין כמו פריז כדי לחבר בין כל אלה.
הספר מקסים, כתוב היטב, לא משעמם לרגע.
הישג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה