משפחה לדוגמה/מאירה ברנע-גולדברג - המלצה

מאירה ברנע-גולדברג מוכרת לי מספרה המושחז הראשון "כמה רחוק את מוכנה ללכת", העוסק בטיפולי פריון וניסיונות אימוץ בדרך לילד המיוחל.

בספר שלפנינו הילד המיוחל כבר כאן, לא מדובר בספר המשך של ממש, אבל אבוי, הילד אוטיסט, סליחה, מצוי על הספקטרום האוטיסטי. הוא בן שנתיים וחצי, נמרוד שמו, ורק הגננת שמה לב שמשהו לא בסדר.

מיכל זוהר, בחירת השמות אינה סתמית כנראה, חיה חיים כאלה שאינם ממש זוהר. בעלה ערן לא עובד כרגע, הבוסית, חביבה, היא סוג של קרציה וכך הלאה. אבל איכשהו החיים נסחבים, העבודה בחברת הביטוח מכניסה היטב, הבעל מקסים, האחות מטורללת, האח יוצא מהארון בדיוק כשהילד מוצב על הספקטרום והחגיגה בעיצומה.

גם בספר הזה הדמויות לובשות דמות: מיכל המספרת היא יעל שרוני במיני סידרה, האחות רותם היא שני כהן והבעל הוא אורי פפר. אם מישהו קרא את הספר ומצא דמיון לפלפלים צהובים, אותה סדרה העוסקת במשפחה עם ילד אוטיסט, הרי פרט לעובדה שילדים כאלה מרבים לחזור על שמות, אפשר בשקט לומר שהספר עומד בפני עצמו.

אם מישהו יחשוב שהספר הוא עוד מדריך למשפחה לילד עם צרכים מיוחדים, אוטיסט, במקרה הזה, שילך למדף המדריכים. מאירה ברנע-גולדברג אמנם אם לילד אוטיסט בעצמה, אבל לכתוב היא גם יודעת והספר הוא ספר העומד בפני עצמו.

אוקיי, אתם שואלים, אז איך הספר? הספר עוסק בדיוק ברגע בו מיכל זוהר מתבשרת מפי אסנת הגננת שאולי יש דברים שצריך לבדוק. אז מתחיל המרוץ לבדיקה, עיין לא פשוט, האבחון עצמו ומה עושים אתו, נו, זה פשוט, מוכרים את הבית.

ולמה משפחה לדוגמה? כי אם לא די בתגלית המלבבת על הספקטרום, הרי גם האח מוסיף דאגות והאחות האהובה מכולם על אמם, מבטלת וחוזרת הבטחות חתונה לבעלה לעתיד שוב ושוב וכל זאת מתואר בעטה המושחז של ברנע-גולדברג. אבל לא הכל זוהר, תרתי משמע. אם בספרה הראשון (למבוגרים) היא שחררה כל מעצורים והלכה עד הסוף עם דעותיה, מה שהיה מלבב, הפעם, מי שכבר מכיר אותה, חש שהנה זה מעט חוזר על עצמו, ולא שזה לא טוב מספיק, זה אולי לא הולך עד הסוף.