העלילה מתרחשת בערך המאה הרביעית לספירה. פולין מורכבת
משבטים, חצרות ומלכויות קטנות, כשבראש כל מלכות קטנה שכזו עומד קְרול - מלך.
בראשית העלילה אנחנו פוגשים את ציבולה, מנהיגם של הלסניקים
שוכני היערות, אותם ציידים הניזונים מהחי והצומח ביער. רוחם חופשית והם אינם
קשורים לדבר. כל מה שברשותם הם כלי הציד, האוכל והאוהל המגן עליהם. זמן קצר לפני
כן פלש לכפרם קרול רודי, המלך בעל השיער האדום, שבעזרת הוויאקים שלו, לוחמים שזה
תפקידם הבלעדי, הרגו את גברי הכפר, אנסו את הנשים והבריחו את הגברים הנותרים
ליערות.
קרול רודי מבקש להנחיל את מלאכת החקלאות, המעניקה אוכל גם
בזמנים קשים ובעיקר בחורף. לשם כך הוא שולח לברא חלקות אדמה, מלאכה קשה בה עוסקות
הנשים שנותרו בכפר. קרול רודי בוחר לו את לאסקה, בתו של ציבולה לאשתו ומלכתו. זו
מציעה לכרות ברית שלום עם אנשי היער ובכך להחזיר את הגברים לכפר הקטן ולמלאכת
החקלאות והמשק. ציבולה חוזר לכפר עם קומץ גברים וכאן מתחיל סיפור מרתק של הקמת ארץ
פולין, כשפולה הוא אדם העוסק בחקלאות ונקשר אל האדמה, לעומת הלסניק החופשי, החי
ביערות.
בנקודת זמן זו אנו עדים להתחלת העיסוק בחקלאות, להכרות עם
אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב, שאין להם לשון ממש אחידה עם הממלכות הזעירות
הסמוכות. כאן הכל מתחיל, ציבולה פוגש לראשונה עיר ונפעם ממה שעיניו רואות, הנשים
בכפרו מתחילות בפעם הראשונה למרוד בסיועה של קורה חברתו של ציבולה, בן סידא היהודי
העבד מובא לכפר כדי להתקין נעליים וללמד את הילדים קרוא וכתוב ויחד עם כל זאת
המתחים לא נגמרים בין אם אלה אישיים, בין אם אלה מתחים בין אנשי החקלאות לבין אנשי
היער וכמובן בין הקרולים הסמוכים.
הספר מרתק, תמציתי, כתוב בסגנון הדוהר והקדחתני של בשביס
זינגר ומעורר מחשבה. יענג מאוד את החובבים את הסגנון המיוחד הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה