יום רביעי, 26 באוגוסט 2015

מקדש הזהב/יוקיו מישימה - המלצה





יוקיו מישימה (1925-1970) נחשב לסופר היפני החשוב ביותר במאה העשרים. חייו היו חיים לא שגרתיים כשהוא מחצין את ההומוסקסואליות שלו בתקופה שרבים החזיקוה עמוק בארון, אם בכלל הכירו בה. גם מותו היה אקסטרווגנטי ונעשה בכך שביצע מוות המקובל על מעטים בדרך של ספוקו - חיתוך הבטן - ואז ראשו נכרת באותו טקס פולחני.
גיבור הסיפור לפנינו מבצע מעשה שזעזע את יפן ב-1950, מעשה של הצתת מקדש קדוש שהוכרז לשימור. אותו גיבור, נער מגיל 16 עד 21, הוא בנו של כומר עני מכפר קטן. חברו של אותו כומר הוא הכומר הראשי במקדש הזהב, מקדש יפה שאליו הוא מביא את בנו הקטן גיבור סיפורנו. בתחילה לא מבין הילד הקטן מה סוד יופיו של המקדש ובתחילה הוא קצת מאוכזב. כך או כך, הכומר מבקש מחברו הכומר במקדש הזהב לקבל ללימודים את בנו לאחר מותו. בגיל 16 אכן מגיע הנער, הלוקה בגמגום קשה, למקדש הזהב ומתחיל את חייו ככומר זן.
את הנער מלווה חברו צורוקאווה. אותו חבר מהווה את הניגוד החיובי לגיבורנו. אם גיבורנו הוא נער מגמגם, לא יפה ומתקשה להתחבר, חברו צורוקאווה הוא נער נעים הליכות, שלו וחיובי במחשבתו ומעשיו. מאוחר יותר יתברר שלא כמראה עיניים ואף סופו לא כמדווח. אלא שאז יכנס לתמונה חבר אחר, קאשיווגי, המהווה דווקא המשך למחשבותיו השליליות של גיבורנו.
אבל מה בעצם הקושי הרובץ על נפשו של הנער? כנערים רבים אחרים הוא מתמודד עם התפתחותו, עם רצונו להפוך לכומר הראשי של מקדש הזהב, אלא שקללת היופי הנראה והבלתי נראה של המקדש רובצים על נשמתו.
בתחילה אנו עדים למעשה אותו עושה הנער עם זונה שמלווה חייל אמריקאי, המגיעים למקדש לאחר מלחמת העולם השניה. המעשה השלילי מעשיר את הנער בשתי חבילות סיגריות, אותן מעניק הנער לכומר הראשי, אלא שאותה זונה באה לספר לכומר הראשי מה ארע ומה תוצאת אותו מעשה. הזמן עובר ולמרות הכל הנער נשלח ללמוד לאוניברסיטה ע"י הכומר הראשי, לא עניין של מה בכך וכן עניין לקנאה.
המתח בסיפור הולך וגובר, כך גם לבטיו ונפשו השסועה של הנער הדוחה שוב ושוב את מעשהו, נוטה להתחמק מלימודיו הסדירים, דוחה מעל פניו את אמו ואוסר עליה לבקרו עד שתקלה מקרית בגלאי האש של המקדש מהווים עבורו אות.
אין ספק שלפנינו סיפור מיוחד, החודר עמוק לנפשו של הקורא, הנחשף לשקט של עולם המקדש והזן, ההתבגרות הנערית והנפש השסועה המובילים לאסון.
מרתק, מומלץ, אחר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה