חיי פיי/יאן מרטל - המלצה חמה

מה עוד נותר לומר על הספר המקסים הזה? שהוא מקסים.

פיסין מוליטור פאטל, בנו של מנהל גן החיות בפונדישרי שבהודו, מספר לנו בפתיחת הספר על גן החיות ועל החיות. זה יכול להשמע קצת יבש, אבל הכישרון הסיפורי הופך את הפרטים למרתקים. לאחר מכן יש פרק המרת הדת של פיסין, כשזה הופך מבודהיסט לנוצרי ולאחר מכן למוסלמי, אחד שאינו רואה בזה שום סתירה, סוגד לכולם וכולו בן 15. בין לבין הוא מחליט גם לקצר את שמו לפיי וזאת משום ההתעללות בשמו המקורי. באנגלית זה נשמע נורא יותר. כל זה מסופר בהומור מעודן.

בשלב מסוים מחליטים הוריו של פיי כי עליהם למכור את גן החיות ולהגר לקנדה. הגן נסגר, חלק מהחיות נמכרות וחלק מהגרות עם המשפחה לקנדה והן מועמסות על ספינת משא יפנית. הספינה טובעת ורק פיי ניצל עם עוד כמה חיות המבלות אתו בסירת ההצלה. רוב הספר מסופר על העובר עליו עם הטיגריס הבנגלי בשם ריצ'רד פרקר.

גם החלק בים יכול להשמע קצת יבשושי, למרות שפע המים שמסביב. אבל מה לעשות והסיפור מסופר עם פרטים רבים ומרתקים, המתח נשמר באופן אחיד והמאורעות הנכפים על פיי מעניינים ומפתיעים לגמרי. הספר נקרא בשקיקה והוא יפה לגמרי. וכל המוסיף גורע.

הסרט שנעשה על פי הספר, בבימויו של הבמאי הנהדר אנג לי ובתלת מימד, מצליח להעביר את רוח הספר. מטבע הדברים, פרטים רבים הושמטו, אבל משחקו הנהדר של השחקן האלמוני המגלם את פיי הנער מחפה על הכל, הנמר המרהיב והמפחיד, המהווה את החברה היחידה בסירה, מעורר חמלה. הסרט נוגע ללב.