אהבה כלואה/ז'יל רוזייה - המלצה חמה

מלחמה מזמנת אינסוף מצבים מקבריים. כאן אנו עדים לסיפור המסופר כאילו בנשימה אחת, כצורך להוריד נטל מהלב.

המספר הוא צעיר, בשנות העשרים לחייו, בעיירה צרפתית בה כולם מכירים את כולם ואילו הוא מורה לגרמנית בתיכון לבנות. כבר בתחילת הסיפור הוא מספר לנו על שהותו לזמן מה בגרמניה, לפני המלחמה, שם היה מיודד בידידות עמוקה עם אחד הנס-יואכים, ידידות ככל ידידות, אלא שהספר האהוב על המספר הוא מוות בוונציה. רמז עבה מזה לא צריך כדי להבין איזו ידידות עמוקה זו.

משפורצת המלחמה והמספר כבר בביתו בצרפת, הוא מתאר בפנינו את אחותו הצעירה, שבעלה נלקח למלחמה ואילו היא משתגלת עם קצין גרמני בצרחות המעיקות הן עליו והן על אמו. שנתיים זה נמשך. מועקה זו מלווה בהגנה מסויימת על ביתם ולכן עוברים על זה בשתיקה.

יום אחד מתבקש המספר לסור אל המפקדה הגרמנית, שם הוא מתבקש באדיבות לתת כמה שעות מזמנו כדי לתרגם פה ושם מגרמנית לצרפתית. החומר מוגש לו ע"י שליח שבוי, בחור צעיר יפה תואר כבן גילו. בין לבין המספר גם אמור להתחתן, גם מתחתן, אך בינו לבין אשתו אין ולו מגע קל שבקלים.

יום אחד, בעוד המספר מבקר במפקדה לשם תרגום, הוא קוטף לו מתוך ההמון את אותו בחור צעיר יפה, הרמן שמו, המתברר כיהודי. זהו מעשה נועז, שסופו מי ישורנו. הוא מביא אותו למרתף ביתו, לפינה בה הוא נוהג לקרוא, והיא חבויה כך שאיש לא יודע עליה, כולל בני הבית. הרמן מספר לו על מגוריו הקודמים ועל ספר שהחביא שם. מתברר שזה היה בביתה של אחת מתלמידותיו. איכשהו הוא מגיע לבית, מביא את הספר ל"שבוי" שלו. השבוי מודה לו בחיבוק גדול והרומן ביניהם משתולל בכל עוזו כשנתיים.

מבין כל סיפורי הצלה והחבאה של יהודים זה סיפור יוצא דופן למדי. משהמספר גודע את סיפור הקצין הגרמני ואחותו, ההדרדרות מתרחשת ביותר ממובן אחד.

הספר שומר על המתח לכל אורכו, לאו דווקא המתח המתרחש למול כובש. הקדחתנות של הסיפור כובשת, אין ולו משפט מיותר אחד.