וינסטון סמית נולד וחי בלונדון. לונדון היא העיר הגדולה,
אחת הגדולות של אוקיאניה. בתחילת הספר הוא חי במקום בו עינו של האח הגדול פקוחה
ולאו דווקא במובן המטאפורי.
בעיר חיים אנשים שהם חברי המפלגה, המהווים כ-15% מתושבי
העיר. שאר העיר מורכבת מפרולים, אותו אספסוף חופשי, עני ושאינו ממש נתון למרות
מפלגה.
הקדרות שולטת בכל, הדלות רבה, המזון קצוב, עלוב וחסר גיוון.
וינסטון עובד באחת הרשויות השלטוניות ואחראי על שכתוב כתבות שהופיעו בכלי התקשורת
בעבר. השכתוב נועד להתאים את הדברים שנאמרו בעבר ושלא תאמו למציאות העתידית למה
שקרה מאוחר יותר. כך משוכתבים נאומיו ואמירותיו של האח הגדול למציאות וכך הוא יוצא
צודק תמיד ודובר אמת בכל עת.
אבל וינסטון, למרות שמשטרת המחשבות עוקבת תמיד, ערה לכל
התנהגות ולכל אמירה, הוא בעל חשיבה עצמית ומתחיל לכתוב יומן בידיעה ברורה שזה יכול
להביא עליו את קיצו. רק חלק זעיר מדירתו אינו נצפה ע"י האח הגדול ורק שם הוא
יכול לשבת ולכתוב. היומן בא לבטא את רגשותיו, רגשות שהאח הגדול והמפלגה מנסים
לדכא, רגשות שבלעדיהם החיים גרועים ממוות.
וינסטון יודע שזה לא המצב הנכון לחיות בו, למרות שזה המצב
שהוא מכיר רוב ימיו. אבל יש לו תחושה שהוא לא היחיד שאינו אוהב את המצב בו הוא חי.
לא שזה ממש משנה משום שהוא לא יכול למצוא שום שותף לדעותיו.
יום אחד מתרחש מפנה ויותר מאחד. הראשון הוא אשה והשני הוא
שותף לדעותיו החתרניות. לכאורה.
מעניין היה להיווכח בהבדלים בין וינסטון בן ה-39, שעוד חי
בתפר שבין אנגליה הישנה לזו החדשה, אוקיאניה והסוצאנג, לבין ג´וליה בת ה-26, שגדלה
וחיה לגמרי בתקופת האח הגדול. אם וינסטון הוא מתלבט רגשי ואידיאולוגי כנגד המפלגה
והאח הגדול, ג´וליה רק רוצה לחיות חיים טובים, לקיים יחסי מין ללא עינו הפקוחה של
האח הגדול, תרתי משמע. וינסטון רוצה לדעת על העבר וההבדלים בינו להווה וג´וליה
אינה מבינה מה טוב יוצא מזה ולשם מה בכלל. שניהם יודעים שטוב לא ייצא לא ממחשבותיו
החתרניות של וינסטון ולא מרצונה של ג´וליה לאהבה. דין מוות מחכה לשניהם יחד ולכל
אחד בנפרד, אם ייתפסו. אבל אז הם קמים ועושים מעשה, שגם לו נכון מוות, אבל המעשה
הוא מעשה והוא מתאים להם יותר מאי עשייה, ניוון וחיים בחרדה מתמדת מהטלסקרין
והמיקרופונים העוקבים אחרים 24/7.
אבל אז האח הגדול שולח את ידו לעבר הזוג, מפריד ביניהם וכאן
מתחיל מאבק אימים בין וינסטון לבין השותף לדעותיו החתרניות. האח הגדול והמפלגה
מנסים לשנות את דעותיו של וינסטון וזה נגמר רע. למי? תקראו ותדעו.
מעניין שאורוול בחר בשם וינסטון, אולי ע"ש וינסטון
צ´רצ´יל, כדי להופכו לאדם מיוחד בסיפור. אבל שם המשפחה סמית הופכו שום לעוד לבנה
בקיר, מה שהוא באמת. האם השם ג´וליה הוא מקרי לאהובתו של וינסטון?
הקרשצ'נדו של הסיפור רב עוצמה. אמנם לא ראיתי את הסרט, אך
זה מתאים יותר לצפיה מאשר קריאה. המאבק בין אדם עצמאי מחשבה לבין אלה המבקשים
למנוע זאת בכל מחיר אין שני לו בעוצמה.
1984 נכתב לאחר מלחמת העולם השניה, ב-1948, מלחמה ששינתה את
מפת העולם בכל מובן שהוא ולא רק גאוגרפי. לנגד רודן אחד (סטלין) קם רודן אחר
(היטלר). מה שהפריע לי בקריאה בימים הציניים בהם אנו חיים זה חוסר מובנה של הסוצאנג
(אנגליה הסוציאליסטית). לא היה ברור כלל לשם מה קמה רודנות זו, מדוע קמה משטרת
המחשבות, שכל פועלה מחיקת כל רצון אישי וחתרני נגד האח הגדול והמפלגה, ואיזו קידמה
היא העניקה לאנושות. נכון, לסוצאנג ולאוקיאניה (החלק הבריטי והאמריקות) היו אויבים
מבחוץ ומבפנים קם לו עמנואל גולדשטיין, האויב שרצה את מפלת המפלגה והאח הגדול.
בזמן שלטונם של האח הגדול ומפלגתו כבר לא היה סוכר ומכאן שגם לא שום מוצר אכיל
נורמלי אחר, אם הסוכר כה בסיסי. המגורים היו מטים ליפול והלבוש דל ובלוי. ילדים
ריגלו אחר הוריהם והעבודה היתה קשה. לא נראה כל עתיד נראה לעין, והעבר שוכתב שוב
ושוב, אך לא היה נגיש לקריאה וחקירה של תושבי אוקיאניה. גם האידיאולוגיה של ברית
האחים החתרנית הציעה לחבריה מצד אחד חופש מחשבה וסקס חופשי, אבל מצד שני הציעה גם
זריעת הרס ומוות והרג של חפים מפשע. קצת קשה לבליעה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה