לילה מופלא/סטפן צוויג - המלצה חמה

6 סיפורים באוסף זה. הסיפור הראשון הוא לילה מופלא, לילה בו מוביל אותנו צוויג דרך נבכי מחשבותיו של הסגן פרידריך מיכאל פון ר., ברון מגדוד הדרגונים, שנפל והותיר אחריו סיפור על לילה מסוים ביוני 1913. כדרכו, צוויג מספר סיפור סוער ומסעיר בעשרות בודדות של עמודים, בורא מארג רגשות סבוך, המותיר את הקורא חסר נשימה.

העיר וינה לא חסרה ברונים מטורזנים וזה שלפנינו לא שונה בהרבה מהם. מדובר בבחור שירש סכום כסף נאה ממותם של הוריו, סכום שהניח לו לחיות בעיר מעטירה, נהנתנית ודקדנטית, בלי שיהיה עליו לטרוח על פרנסתו למשך שארית חייו. ואכן, חייו עוברים עליו בנעימים, הריגושים קטנים עד אפסיים, הברון עובר מחברה לחברה, ממסיבה למסיבה, מבית קפה למרוץ סוסים, לבוש בהידור רב. אט אט הוא שוקע למצב של חוסר תחושה, של שעמום מדכא, של חוסר בחיים אמיתיים. היום נהוג לומר על אנשים כאלה שהם צריכים ללכת ולהשיג לעצמם חיים. אז אלה היו החיים ומי שהשיג אותם דווקא לא חיפש אחרים.

אבל הברון שלפנינו נקלע יום אחד למרוץ הסוסים החביב על החברה הגבוהה, מתחיל במשחק של מבטים עם גבירה נאה אחת, נקלע להתנגשות גופנית עם המלווה של אותה אישה, כרטיסי הגרלה רבים עפים מידיו של המלווה, הממהר לאוספם, פרט לאחד שהברון ממהר להסתיר תחת נעלו. מובן שכרטיס זה זוכה, אבל הברון אינו מתלהב מכסף גנוב זה. הוא ממהר להמר בכסף הגנוב ושוב זוכה בסכום גדול אף יותר. זכייה זו ממלאת אותו ריגוש עצום, ריגוש אותו לא חש מימיו. כאן מתחיל לילה מופלא, לילה בו הברון ממהר חזרה לעיר, לבקר במקום בו גברים עשירים ומהודרים אינם מבקרים, נקלע להסתבכות עם זונה וסרסורים ועובר חוויות המשיבות לו את הרגשות המפעמים בכל אדם חי, שאין חיי נוחות ומותרות מנת חלקו.

הסיפור נקרא בנשימה עצורה וכמו תמיד אצל צוויג, בלי אוויר כמעט.

הסיפור השני הוא גוויעתו של לב. סיפורו של גבר מזדקן, היוצא לבלות עם משפחתו הגרמנית באיטליה לחופשתם השנתית. בלילה, בעודו מטייל במטרה להשקיט את כאבי כיס המרה שלו, הוא רואה את בתו חומקת מחדר אחר בחזרה לחדרה. בתו רק בת 19 והוא אינו מאמין למראה עיניו. למחרת הוא מנסה להבין מי משלוש הגברים הנאים מחזר אחר בתו, אבל כשהוא מבין שגם רעייתו משתפת פעולה עם בתו, הוא מחליט לחזור לגרמניה. מרגע זה מתחיל לבו לגווע. הוא קולט שהוא למעשה החמיץ את משפחתו כשהקדיש שעות ארוכות לפרנסתו. בעוד הוא מגיע לביתו ממשרדו הן היו יוצאות לבילוייהן ולמחרת איחרו לקום. רק כספו נחשב בעיניהן והוא, כקליפת השום. את קשריו עם משפחתו וחבריו החל לנתק אט אט ורק לדבר אחד החליט להקדיש עצמו: לחזרה בתשובה. סיפור של החמצה כואבת.

השלישי הוא מכתבה של אלמונית, המספר את סיפורה של אחת המתאהבת בסופר שבא לגור מול ביתה והיא אך בת 13. אהבה זו לא מתממשת לכלל פגישה עד לאחר מעברה לעיר אחרת, אחרי שאמה נענית להצעת נישואין ומתחתנת. בהגיעה לגיל 18 מבקשת הנערה לשוב לוינה, שם היא פוגשת שום בסופר, נענית לפגישה עמו ולאחר 3 לילות הוא יוצא למסע והקשר ניתק. על כל זאת קורא הסופר במכתב אותו הוא מקבל ביום הולדתו ה-41, שם גם נודע לו על בנו שזה עתה מת, בן שנולד מאותם 3 לילות. סיפור יפה של אהבה לא ממומשת, של חוסר לקיחת אחריות.

הסיפור הרביעי, משחק המלכים, הוא כבר דרמה פסיכולוגית כבירה. צ´טנוביץ, ילד יוגוסלבי, שסירת אביו הוטבעה והוא הניצול היחיד, גודל ע"י כומר. הנער אינו טוב לשום דבר אינטלקטואלי, אינו מצליח ללמוד דבר, אבל עושה כל מלאכה פיזית על הצד הטוב ביותר, באיטיות מרגיזה, אך בצורה ראויה. ערב אחד הוא יושב ומביט במשחק השח של הכומר נגד שוטר הכפר. הכומר נקרא לערש הדווי של זקנה כלשהי והשוטר נותר ללא שותף למשחק. הוא מזמין את הנער וזה מביסו על נקלה. מפה לשם, הנער מובא למשחק לכפר, מביס את כולם, נשלח ללימוד המשחק והופך לאלוף העולם. בנסיעה לדרום אמריקה הוא מתעלם מכל ניסיון היכרות, מסתובב לבדו על הסיפון ואינו משוחח עם איש.

מספר הסיפור הוא אחד הנוסעים באניה, הלומד את פרטי הרכילות הרלוונטית על אותו צ´טנוביץ סנוב. כל ניסיון למשוך את תשומת הלב של האלוף נדון לכישלון. בצר לו הוא פותח במשחק עם אירי הנוסע באניה ובהסתכלות מקרית של האלוף במשחקם הוא בוחר להתרחק. האירי נעלב, רץ אחריו ודורש משחק. האלוף טוען שנאסר עליו לשחק ללא שכר. האירי נענה לאתגר, 250 דולר למשחק. למחרת המשחק מתחיל, אסופת השחקנים החובבים נאספים ונקלעים למצב נדיר לטובתם. אבל הצעד הבא מוטעה ומי שמציל אותם הוא ד"ר ב. המשחק מסתיים בתיקו נדיר. הד"ר קם ללכת, אבל חבורת החובבים אינה מוותרת ומבקשת מהמספר למצוא את הד"ר האוסטרי ולשכנע אותו כבן ארצו. הוא מוצא אותו וזוכה לסיפור מדהים על עברו כיועץ משפטי לבית המלוכה האוסטרי, על מאסר ע"י האס אס, על כליאה בתנאי דה לוקס במלון וחקירות אינסופיות, תוך כליאה באינות נטולת גרויים. אלא שיום אחד מוצא ד"ר ב. ספר שחמט בחדר החקירות, גונב אותו ולומד ממנו על 150 משחקי מופת של טובי השחקנים ואלופי עולם. הוא משחק עם עצמו ללא כלים ולאחר אלפי משחקים דמיוניים מועבר לבית חולים לאחר שתקף את שומרו. הרופא המטפל מאבחן גריות יתר של העצבים ומשחררו. הנאצים מאבדים בו עניין לאחר הפלישה לאוסטריה ומגרשים אותו. כך הוא מוצא עצמו על האניה ואנו מוצאים עצמנו בדרמה פסיכולוגית מדהימה. מובן שהמשחק נערך למחרת.

איך נגמר? טוב, על זה תצטרכו לקרוא בעצמכם. ללא ספק, זה הטוב שבסיפורים הטובים כשלעצמם בספר הזה. מיצוי של כל כושרו הסיפורי של צוויג. אדיר, מרתק, מסעיר.

הסיפור החמישי הוא 24 שעות בחייה של אשה. סיפור זה מתחיל באתר נופש בו נופש המספר בחברת אנשים נחמדים, המגיעים למספר שבועות למלון. בעודם נמצאים במלון מגיע לשם בחור צעיר כבן 24, עלם חמודות מהמעמד האריסטוקרטי, כולו נימוס וחביבות. מיד מתחבב העלם על כולם. הוא משוחח עם כולם בנעימות, מחייך לילדים ומגלה נימוס רב לנשים. במיוחד הוא משוחח עם גב´ אנרייט, אשתו של אדם מבוגר ושמן ולה שתי בנות עשרה צעירות. לאחר שהתחבב הצעיר על כולם הוא מודיע שעליו לנסוע. יחד עמו נעלמת גב´ אנרייט וכולם חוששים לגורלה. אבל בעלה מגיע עם מכתב ומודיע לכולם שזו נעלמה לאחר שנטשה אותו.

החיבה אל הצעיר החביב נעלמת ורוב האנשים מגנים את הגב´ אנרייט על כי נטשה את בעלה לטובת עלם החמודות. רק המספר מגן על גב´ אנרייט ומסרב להיות שופט. הגב´ ק. הזקנה, המסבה יחד לשולחנם, מקשיבה לו ולנימוקיו קשב רב ומבקשת ממנו לפגוש אותו לשיחה.

למחרת הם נפגשים והיא פותחת בסיפורה שלה עצמה, סיפור שארע 24 שנים קודם לכן במונטה קרלו, לשם היא הגיע לאחר מות בעלה וחוסר הטעם שמצאה בחייה. במונטה קרלו היא לומדת מפי אחד השוהים, כירומנט, לעקוב דווקא אחר כפות ידיהם של בני האדם, ולא פניהם או גופם. היא מתחילה לעקוב, מוצאת בכך עניין רב עד שהיא מבחינה בידיים מיוחדות במינן, הקשורות ל... עלם חמודות. מפה לשם, אותו עלם מפסיד כספו, פורץ החוצה מהקזינו, היא בעקבותיו. ברור לה שהיא מבחינה באדם שאיבד טעם לחייו והוא רוצה אך למות. היא פונה לעזרתו, לוקחת אותו תחת חסותה, שמה אותו במלון ומוצאת עצמה מתעוררת איתו בבוקר במיטה כשהיא עצמה כמעט 20 שנה מבוגרת ממנו ומוצאת בכל העניין חוסר טעם נוראי. היא נחרדת, אבל כשהיא רואה את המלאך הישן במיטה היא מחליטה להצילו.

ההמשך לא מאיר לה פנים וסערת רוחות עוטפת אותה ואת מעשיה, המזכירים את הגב´ אנרייט. אבל אתם תצטרכו לקרוא ולגלות מה ארע בסיפור סוער זה.

הסיפור השישי הוא אמוק. נוסע השב מהודו לאירופה זוכה בתא קטן ודחוס וזאת מפאת רצונו לשוב לאירופה מהר ככל הניתן. בספינה הוא מחליט להפוך את יומו, לישון ביום ולהיות ער בלילה. כשהוא משתרע על צד האניה לנוח בלילה, הוא מגלה שאינו לבד ואז הוא שומע סיפור מחברו ללילה הלבן, שבשמות רבים ניתן לכנותו: אהבה נכזבת, חיים של החמצה, סיפור של עיתוי לא מוצלח וכך הלאה. כנראה שהכל כלול בסיפור הזה שבו רופא הנשלח מהולנד לשרת שרות רפואי של 10 שנים בהודו ולאחר מכן זכאי לקצבה לכל ימי חייו עם שובו לאירופה, מאבד את עולמו ברגע נמהר אחד.

החיים בהודו, בחור נידח ונטול אירופאים, אינם חיים נוחים וקלים. לאחר 8 שנים של בדידות נכנסת לחיי הרופא אשה לבנה, ששמעה על הרופא שהציל פעם רגל של מישהו הצלה רפואית מלאה. האשה מבקשת לשלם לרופא הון קטן על-מנת שיצילה מחרפה של הריון לא רצוי. הרופא הבודד מסרב לכסף ומבקש משהו אחר, שאין האשה רוצה לעשותו. מכאן מתחיל סיפור שתחילתו בריצת אמוק אחר האשה המתרחקת וסופו טרגי הן לאשה והן לרופא.

לכאורה, עוד ספר המכיל אוסף של סיפורים קצרים. אבל צוויג מוכיח לנו בספר זה ובאחרים שלו, כי לא צריך ספר באורך מלא כדי להציג מגוון מדהים של התנהגויות אנושיות. מומחיותו של צוויג הוא בצלילות בה הוא מצגי מגוון מצבים אנושיים, לרוב קיצוניים, בהם באה לידי ביטוי קשת הרגשות האנושיים. צוויג מציג כל זאת בכתיבה הנסערת האופיינית לו, כתיבה רזה בה אין ולו פסקה מיותרת, אין נפילה ואין רגע להשתעמם בו. עונג אמיתי.