עברית כזו כבר לא כותבים. מי שחושב שספרות מקור אינה יכולה
להיות עשירה ומיוחדת, שיקנה כובע לאכול. לא שחסרות דוגמאות לעברית משובחת, אבל זו
דוגמה מרשימה במיוחד. שחם במיטבו.
אביגדור ברקוב מגיע בגיל 70 לגור באופן זמני בביתה של בתו
אולגה. הוא קיבל היתר יציאה מברה"מ, הגיע לישראל ונחת בביתם היפה של בתו
וחתנו, שניהם מסודרים היטב בחיים ומהווים אנטיתזה לחיי הקומוניסט הנצחי אביגדור.
אלא שאביגדור, שעבודה היא כל חייו, רצוי עבודה קשה ומלכלכת,
מקבל חדר נוח בבית שבו לא חסר דבר מלבד תעסוקה. אז הוא מוצא לו תעסוקה, קונה
מחברות ומתחיל להעלות על הכתב את סיפורו של קומוניסט בלתי נלאה, שלא שלג מקפיא, לא
חרולים וקיץ מטמטם בעמקים הצפוניים של פלשתינה, לא מעצרים חוזרים ונשנים ולא חברים
בוגדניים וחלומות מנותצים שוברים את רוחו.
הוא נולד עם לידתה של המאה העשרים, רק כמה חודשים לאחר מכן.
בעודו נער המהפכה הרוסית ב-1917 מביאה להקמת ברית המועצות ועליית השלטון
הקומוניסטי. בעודו בחור צעיר וכבר מקימים את ויה נובה, הקומונה היהודית, המתגאה
בעיקר בעבודה קשה של יהודים. בין לבין מגיע אביגדור גם לעבוד בקיבוצי הגליל
התחתון, חוזר לרוסיה כשהוא נרדף ע"י הבריטים, עובד גם בבית דפוס של עיתון
יהודי וכל הסיפור הזה הוא רק רקע לתאור הנפשות הפועלות כמו שתי נשותיו, שלוש ילדיו,
הדמויות שסבבו סביבו והוא סביבן והרקע לכל הסיפור מהשלטון הקומוניסטי להקמת מדינת
ישראל.
אין כאן עלילה של ממש, יש כאן מופת כתיבה שקשה עד בלתי
אפשרי למצוא היום ופה ושם היה אפשר למצוא בעבר. כל דמות משורטטת בצורה בהירה,
משוייכת היטב לסיפור. כך שתי נשותיו (ואף שלישית לזמן מה), כך ילדיו, שאצל אחת מהן
הוא גר, כך רעיו לדרך ואף מקטרגיו. 370 עמודים צפופים אינם עוברים תמיד בקלות, אבל
כתיבה מהוללת שכזו, מין פאזל מושלם של חלקים, כשכל חלק נופל למקומו, אין עודף ואין
חוסר, וכל זאת כדי לקבל תמונה צלולה, דברים כאלה רוצים שיקרו עוד ועוד.
ימיה של ברית המועצות ידעו תמיד דם. כשקוראים בספר אביגדור
ברקוב רוצה להראות גם את הפן האחר של אותה מדינה ענקית, שלהרף עין היסטורי היתה
ברית והנה התפרקה. הוא רואה בה את האנשים תאבי חיים, תרבות שופעת, האהבה לאוכל טוב
ושתיה כדת וכדין, החברות האמיצה בין האנשים והרצון התמידי לשאוף לחברה צודקת יותר.
גם אם הרצון לחברה צודקת יותר שוב ושוב התנפץ אל סלע המציאות, לא אמרו נואש.
המלצה חמה לספר מופת, מאבני הדרך של ספרות המקור הישראלית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה