קודם כל המלצה/אי המלצה: אם הספר כבר אצלכם ואם אין לכן
משהו יותר טוב לעשות אז נפל לידיכם עוד ספר העוסק בסכסוך הישראלי-ערבי.
רק לפני כמה ימים גמרתי לקרוא את הספר המופלא יסמין ושוב
זימן לי הגורל לקרוא את סמי מיכאל אחרי אלי עמיר (בפעם הקודמת זה היה ויקטוריה
אחרי מפריח היונים). אם היללתי את יסמין, אני שוב חייב לציין שהעיסוק של עמיר
בסכסוך הישראלי-ערבי טוב בהרבה במובן של כתיבה וגם במובן של תובנות. סמי מיכאל לא
מצליח כמותו.
ועתה לספר: מדובר בישראלי המגלה כי למרות שגדל במשפחה
יהודית, הוא למעשה בן למשפחה ערבית שנמלטה עם פרוץ מלחמת השחרור, ב-1948 בחיפה.
הוא נותר כתינוק בעריסה בדירה אליה נכנסו לגור זוג שחזר מהשואה ואלה גידלו אותו
ומלו אותו כיהודי. הגילוי בא לו בערך בגיל 20. לבסוף הוא מתקרב למשפחתו הערביה עד
הסוף...
סמי מיכאל תופר סיפור בעל תפרים גסים ונותן פתרונות קלים
ולגמרי לא אלגנטיים. למרות שכתב יותר ספרים מאלי עמיר, הוא לגמרי פחות מוכשר ממנו
ובינתיים רק ויקטוריה לוקח את הבכורה כספר הטוב ביותר שלו שקראתי.
ושוב, האם לקרוא את הספר? זהו ספר לא גדול בכל מובן, לא
בהיקפו, לא בעמודיו ולא בספרותיותו. מצד שני, קל לקרוא אותו ולסמן עוד וי היכן
שצריך לסמן, אם צריך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה