זהו סיפורו האוטוביוגרפי של רומין גארי, שנולד ברוסיה, עבר
בפולין ונחת בצרפת. זהו גם סיפורו של בן נאמן לאמו, בן אוהב שלעיתים נחנק מאהבת אם
לוחצת ובלתי מתפשרת.
אמו של גארי החליטה עבורו, כבר משחר נעוריו, כי זה יהיה
שגריר של מולדתו החדשה צרפת. כך היא כיוונה את בנה ללא עזרת אב וללא יכולת כלכלית
ממשית להיות שגריר צרפת. נשמע פנטסטי מכדי להיות אמיתי? זה רק מראה איזה כח רצון
צריך, אבל זה גם מראה על תקופה שבה הכוונה נכונה היתה יכולה לגרום לאדם מוכשר
להגיע רחוק.
רומין גדל בצלה של אם שחקנית במה, שלא לומר, חיית במה. אמו
רצתה שיהיה נגן, רקדן, אך קיוותה שלא יהיה צייר למרות כשרון מסויים שהראה. לדידה,
ציירים נועדו לעוני וגם דוגמה מסויימת של צייר מצליח ועשיר לא שינתה את דעתה. מיטב
המורים גוייסו לחנך את הנער רומין בחינוך פרטי, קפדני ויקר. האם מצדה עשתה הכל כדי
להתפרנס מתפירה עילית, מניהול מלון, מרוכלות באבני חן ומה לא. רומין גדל כילד מפונק,
מרופד, מחונך היטב ותחת עינה האוהבת והמבינה של אמו. זו הבינה שאהבתה יכולה לגרום
לבן להיות רכרוכי, מסורס ואף גרוע מזה, נטול יכולת אהבת אשה. גם משתפסה את בנה
במיטה עם מורתו בגיל 14, המהומה שחוללה היתה יותר עניין של קנאה שהנה אשה תפסה את
מקומה בלב הבן מאשר המעשה עצמו בין מורה לבן.
רומין אכן נעשה מאוחר יותר, שנים לאחר מות אם, שגריר צרפת
וכאן ניתן להשתמש בקלישאה שמאחורי כל בן מצליח עומדת אם.
זה גם יכול להיות סיפור שיוכיח שכל מי שמכוון היטב את חייו
יכול להגיע רחוק. אבל אלה היו זמנים אחרים לגמרי, כשכל אחד שגדל במיליה הנכון, למד
בבית הספר הנכון והתחכך בחברה הנכונה חייו היו מכוונים להצלחה. למרות זאת, לא כך
הדבר בספר דנן. רומין זכה לחינוך פרטי וגר במדינה שלא היתה מולדתו המקורית, סביבת
מגוריו לא היתה של החברה הגבוהה. זו היתה החלטה של אשה מסויימת להביא בן מסוים
רחוק ככל האפשר. רומין מצדו הבטיח עם שחר (חייו) שהוא יספק את רצונותיה של אמו
ויזכה להגשים חלום אהבה כביר זה.
למרות הכל, מאה העמודים שהאחרונים של ספר לא גדול זה, החלק
העוסק במלחמת העולם השניה והזמן שבו למעשה האם כבר אינה בין החיים ורומין משמש
בחיל האוויר סמל ולאחר מכן קצין, הוא חלק משעמם לגמרי ונפילה גדולה בחן ההתחלתי של
הספר, החן המלווה את כתיבתו של גארי ובא לידי ביטוי חזק בכל החיים לפניו.
אם היו צריכים לקטלג ספר זה בקטגוריות שונות היה אפשר למצוא
את אלה: כוחה של אהבת אם, כוחה של העזה, אופטימיות ללא גבול, הועדת אדם לתפקיד.
מי שאוהב את גארי ימצא את החן בספר הזה ובעיקר בשנות ילדותו
ונעוריו של הסופר. קשה לא לאהוב את גארי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה