את יאשה מאזור, הקוסם מלובלין, אנחנו פוגשים בזמן ברגע
קריטי בחייו. יאשה, בראשית שנות הארבעים לחייו, קוסם מפורסם הנע בקו לובלין-וארשה
ובין יהודים לנוצרים, כמו גם בין אישה זו לאחרת ובעיקר בין 4 נשים בהווה, נקלע אל
בין המצרים ואינו יכול להשתחרר.
בקיץ שוב נוסע יאשה אל וארשה. בלובלין הוא מותיר את אשתו
הנאמנה אסתר, אישה ממנה אין לו ילדים. בוורשה הוא יפגוש את עוזרתו מאגדה, אישה
המסייעת לו בקסמיו, אך לא פחות מכך, אשת סודו האוהבת אותו על כל פגמיו ובגידותיו.
שם הוא גם יפגוש אישה שאין לה משמעות פרט למאהבת ושמה זפטל ובעיקר את מי שעבורה
הוא רוצה לעשות את הפריצה הגדולה שלו אל עולם הקסמים של אירופה. אמיליה, הממתינה
לו בוארשה, דורשת ממנו להתנצר כדי שיוכלו להתחתן. אז יסעו לאיטליה ומשם יעשה יאשה
את הפריצה הגדולה אל התהילה והעושר. כבר עכשיו הוא מפורסם בפולין, אבל כסף גדול
אין הוא רואה מכך.
למרבה הצער, שום תוכנית אינה עולה יפה. בעבר היה יאשה מעורב
בחצי תריסר רומנים בעת ובעונה אחת, המעבר מאישה לאישה היה חלק, נטול צער, כאב
ובעיות. הפעם מאגדה עושה לו פרצוף, זפטל מתינה למגע עמו ואמיליה דורשת את יאשה
המתנצר והמתגרש מאשתו הנאמנה. הכל הולך ומסתבך ומחשבות מיותרות עולות וצצות בראשו.
הופעת הבכורה הקיצית עומדת בוא בתוך ימים ויאשה אינו מכין
עצמו למרות שפע הרעיונות הזורמים בראשו. להיפך. מעשה פזיז אחד מדרדר את מצבו,
מותיר אותו פצוע, על סף תהום. מכאן הדברים מתרחשים במהירות: זה נוגע לקריירה שלו,
לנשותיו, לעתידו ולמעמדו. הכיוון בו בחר יאשה לצאת מהתסבוכת מפתיע ביותר, אבל זה
כנראה מתבקש אם רוצים לצאת מהתסבוכת איכשהו.
רוב רובו של הספר מרתק, אבל נע על הצד הקליל. לקראת סיום בא
הקרשצ'נדו הגדול, הספר הופך לקודר, מאיים, מדכא ומחניק. ואז קופצים שלוש שנים קדימה.
כרגיל אצל בשביס-זינגר הכתיבה קולחת, מרתקת ומענגת מאוד.
אין ספק, שמי שיודע לקרוא יידיש, ייהנה בצורה יוצאת דופן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה