הרמן קוך התפרסם בישראל בספרו הקודם ארוחת הערב. הספר ההוא
עסק באימה הזוחלת ללב הורי נער העושה מעשה נפשע והאמת מתגלה אט אט. גם הספר
שלפנינו עוסק באותה אימה המזדחלת ללב, אבל הפעם המעשה הנפשע הוא חד משמעי ואף הוא
נעשה לנערה וצורת ההתמודדות של הוריה ובעיקר אביה. רק שכאן לא ברורה האשמה לדחיפה
למעשה הנפשע.
קוך כותב קדחתני, ישיר וללא שומן מיותר. הפעם המספר הוא
רופא משפחה, המטפל בין השאר בידועני הולנד, אחד מהם, ראלף מאייר, המופיע בסרטים
וסדרות ונחשב ידוען בקנה מידע לאומי ואף בינלאומי. אותו ראלף מאייר הוא רודף שמלות
בלתי נלאה, דמות גדולה, פיסית, אדם קולני ומושך תשומת לב. פה ושם הוא מגיע לבדיקות
אצל המספר מארק שלוסר. הפגישות הללו לצורך בדיקות מובילות לידידות ואף להזמנה לבית
הקיץ עם הבריכה.
המספר, רופא המשפחה, מציף אותנו בתובנות ממוחו הקודח של
רופא המשפחה. האנשים הבאים לבדיקות, הזמן הלוקח לרופא לאבחן ושאר הזמן המבוזבז על
שיחה הבאה לרוב כטיהור נפשי של המטופל. התובנות חדות כתער, באות לומר אי אילו
דברים על המין האנושי, לאו דווקא דברים חביבים או מחמיאים במיוחד.
ואכן, בחופשה הקרובה מארק (הרופא) סר לבקר אצל ראלף (הסלב).
לרופא שתי בנות, האחת 13 והשניה 11, לסלב שני בנים, האחד 15 והשני 13 ולכאורה אין
חברותא טובה מזו. דגים נצלים על האש, האלכוהול זורם חופשי, אנשים נכנסים ויוצאים,
חלקם ידוענים בפני עצמם. החופשה היא גם החלק הנשרך בסיפור, לכאורה נפילה מהמתח
שנחשפנו לו כשאשתו של ראלף, יודית, פורצת למשרדו של הרופא ומאשימה אותו במות בעלה
ממש בעמודים הראשונים של הספר. החלק הנשרך לכאורה לא מוביל לשום כלום עד המעשה
האלים אליו אנו נחשפים, אותו מעשה שסחרר את כל המאורעות זמן קצר לפני ואחרי.
שוב יש לומר, קוך בנה סיפור מסחרר של מאות עמודים, בלי שומן
מיותר. לכתוב הוא יודע, מוחו עשיר בתובנות ויש לו כנראה יד קלה מאוד בכתיבה. הספר
לא מעיק, לא לוחץ לכיוונים סנטימנטליים והבחירות שנעשו מצדו של המספר, הרופא, אולי
אינן תקינות פוליטית, אבל, לעזאזל, אנחנו לא רוצים בעצמנו מדי פעם להוציא אקדח
ולירות במישהו בין העיניים שממש, אבל ממש, עלה לנו על העצבים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה