הסיפור הידוע של פומפיי שנהרסה בהתפרצות הר הווזוב זכה לספר
שיש בו שזירה של סיפור אהבה יחד עם סיפור אסון.
האקווה אוגוסטה, אמת מים כבירה ופלא הנדסי, הובילה מים אל
ישובי מפרץ נפולי. בשלב מסויים מתגלה שהזרימה אינה כתמול שלשום ולכן האקווריוס
(מהנדס המים הממונה מטעם הקיסר) מרקוס אטיליוס יוצא לבדוק את שארע לאמת המים.
במקביל, אמפליאטוס, מעשירי העיר ובונה מרחצאות גדולות ומרהיבות, מודאג אף הוא
מחוסר המים ותורם ציוד ועבדים לאקווריוס היוצא לבדוק את שארע לאמת המים ולזרימה
הסדירה. בתו של העשיר שומעת על מזימה לפגוע במהנדס ובלילה היא חומקת מביתה ודוהרת
על סוסה לספר על כך למהנדס הנמצא רחוק.
המהנדס מצליח לתקן את אמת המים, אלא שהוא מחליט לבדוק מה
גרם לחסימה ומהם הזעזועים שהוא חש. הוא עולה לבדוק את הווזוב ולבסוף זה מתפרץ.
המהנדס מצליח לברוח ולאחר תלאות רבות מצליח להגיע והלציל את בת העשיר בה התאהב,
כשכל סיפור האהבה תופס שני עמודים בספר, ואביה הזומם רע כמובן מת.
אם היה מדובר בסיפור על אחד האסונות הגדולים הידועים
בהיסטוריה, ניחא. אם היה מדובר על סיפור אהבה היסטורי, ניחא. הערוב של שני אלה
בסיפור דנן נכתב בחוסר כישרון ניכר, מהווה מסד ברור לסיפור הוליוודי רב משתתפים
ועמוס בשחקנים בריטיים בעלי מבטא מדויק ומתגלגל. כספר, זהו כישלון מהדהד בכל מובן
אפשרי וראוי להמנע ממנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה