ספוטניק אהובתי/הרוקמי מורקמי - המלצה לחובבי מורקמי

חשוב מאוד לא לקרוא את הספר הזה ראשון מבין ספרי מורקמי ומי שקרא יבין למה. ספר ספציפי זה אינו מהחזקים של מורקמי, הוא דומה לקורות הציפור המכנית וראוי להקרא אחרי כולם. למרות היותו החלש מהם, מורקמילוגים חייבים לקרוא אותו להשלמת הסדרה.

מדובר במספר הסיפור, ללא שם ולא בהכרח גיבור הסיפור, האוהב את סומירה, אותה פגש בלימודיו באוניברסיטה. זו מחבבת אותו מאוד, אך אוהבת עד טירוף את מיו בת ה-39. זו מסגרת הסיפור. סומירה מצטרפת למיו למסע לאירופה ובשלב מסוים נעלמת ללא השארת עקבות.

כרגיל אצל מורקמי יש מציאות והזיה, שלובים ככלים שלובים, כשלא תמיד ברור היכן המציאות נגמרת ומתחילה ההזיה וגם כשברור שנמצאים במציאות, כלל לא ברור איזו מציאות זו.

כדרכו בקודש, מורקמי מדבר על הבדידות של הגיבור וגם של שאר המשתתפים, כל אחד ובדידותו הוא, כל אחד והסיבות לבדידות זו. יש כאן את ההיעלמות של האהובה בסגנון קורות הציפור המכנית ואת הבדידות הנוגה והנוגעת בסגנון יער נורווגי. כך או כך, גם אם הספר חלש משניהם, עדיין נעים לקרוא אותו, רצוי ללא הפרעה ועם ראש פתוח ולב רך.

כעיקרון לא מדובר בסיפור גדול והתעלומה לא נפתרת כתעלומת סיפור בלשי. דמויות נעלמות ושבות כחלק מכניסתן לחיים ויציאתם שוב במין השתנות של מצב הצבירה הנפשי שלהם. גם הקשרים ביניהם פושטים ולובשים צורה בהתאם למצב הצבירה הנפשי. מומלץ לכל אוהבי הכתיבה המיוחדת של מורקמי ובשום אופן לא אכזבה.