מה אומר ומה אגיד: 411 עמודים של הנאה צרופה!
יסמין, בתו של ערבי ממזרח ירושלים, עורך עיתון ובעל עסקים,
חוזרת לישראל בדיוק לאחר מלחמת ששת הימים. נורי הוא הישראלי המקבל משרה מאת השר
הממונה ובמשרה זו עליו לטפל במזרח ירושלים.
תהליך ההתקדמות/התרחקות בין הישראלים הכובשים לפלשתינאים
הנכבשים, כמו גם תהליך ההתקרבות/התרחקות בין נורי הישראלי ליסמין הפלשתינאית עובר
כחוט השני בספר. בשתי מערכות היחסים ההחמצה היא עיקר הסיפור.
אז למה כדאי לקרוא את הספר:
1. בגלל הכתיבה מחממת הלב של אלי עמיר, כתיבה שהוכיחה עצמה
בעבר.
2. בגלל המבט המפוכח על הסיפור הישראלי-ערבי.
3. בגלל הסיפור שבין נורי ליסמין.
4. בגלל סגירת קצוות שנותרו פתוחים בספרים הקודמים.
כל מי שלא קרא עדיין את אלי עמיר יתחיל כך וימשיך בדיוק
בסדר הזה: מפריח היונים, תרנגול כפרות, יסמין, אהבת שאול. שלושת הראשונים הם סיפור
עליית יהודי עירק, קליטתם והשתלבותם במרחב הישראלי. רק בסדר הזה ניתן יהיה לקבל
מבט מפוכח, פרספקטיבה וסגירת קצוות.
אין ספק שיסמין הוא הישג לא קטן, בדומה למפריח היונים.
מדובר בסיפור רגיש, מפעים, כתוב נפלא ונקרא בנשימה עצורה. שירה.
אמרתי לא פעם שאני מנסה להדביק פנים לדמויות. משום מה לא
הצלחתי להדביק פנים לגיבור נורי. ליסמין ניסיתי להדביק את לירז צ'רכי ובהמשך
הקריאה הבנתי שללא ספק זו צריכה להיות...
נינט.
מי שקרא מבין על מה אני מדבר לגבי המבט המפוכח וכך הלאה. מי
שיקרא יחווה חוויה עשירה וענוגה, מרגשת עד דמעות ומעמיקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה