הספר הזה הוא ספרו השלישי של בוסי. שני הראשונים עסקו אף הם
ביחסי הורים וילדים וכמובן בעדתיות וגזענות. כאן יורה בוסי לכל כיוון אפשרי, מיחסי
מזרחים ואשכנזים, פער דורי, ירידה מהארץ בכלל ולברלין בפרט, הרבה שזה הפך לאופנתי
ותוך כדי שילוב הסכסוך הישראלי פלשתינאי, כולל פיגוע לקינוח.
עם כל כך הרבה כיוונים, בוסי מתקשה להתמקד, אבל מאחר והוא
כותב מוכשר, פה ושם עולים קטעים מרגשים ונוגעים.
רחמים "שם עין" על נזימה, בתם של אנשים מבוססים.
אמנם שניהם ממוצא עיראקי, אבל רחמים הוא בסה"כ סבל בשוק ונזימה כבר יועדה
לקרוב משפחה העשיר. רחמים לא מוותר על נזימה והיא מצדה מתאהבת בו ושמחה להשתחרר
מהשידוכין. אלא שזה עולה ביוקר והיא מוחרמת לחלוטין ע"י משפחתה, שאף לחתונתה
לא מגיעים.
רחמים מגשים חלום חיים אחד ופותח בית קפה, "מפגש
רחמים", המהווה בית מפגש לפזורה הבבלית. הוא מצליח בכך מאוד, אבל החלום השני
להוליד בן קצת מתעכב. קצת זה 14 שנה עד לפתרון בעיית הפוריות. הבן מגיע, אבל שלום
וחום אינם שוררים בין השניים. ההפך כן. נזימה חוששת לחבירה של עובדיה הבן לגורמים
לא רצויים בשכונה ומקבלת את רעיון המחנכת ורושמת אותו לתנועת נוער. בתמורה מתקבל
בן שמאלני, אחד המתבייש בהוריו, לא מזמין אף חבר הביתה, אפילו בבר-מצווה באולם הוא
מתבייש. כשהוא גדל הוא הופך לחייל מורעל וקצין בגולני, משתחרר ומחליט שמקומו בברלין
ותפקידו בחיים זה להיות "ערס עם אג`נדה". בברלין הוא פוגש חבר ליחידה,
הופך לשותפו לחנות הנעליים ובעזרת תעמולה פרובוקטיבית עושה רעש גדול, פותח רשת
נעליים ומתעשר במידה מסויימת. הריחוק מהארץ הוא כך וכך קילומטרים, אבל הריחוק
הנפשי בלתי ניתן לגישור באשר הוא ואביו שני ערסים שהכבוד אינו יכול להניח לאיש מהם
לוותר וללכת אחד לקראת השני. נזימה באמצע ממשיכה לדבר אל המראות בבית כהרגלה.
כל המרקחת הזו אינה מבטיחה סוף טוב. הרי מישהו צריך לוותר
ותמיד יש אבן נגף חדשה עד לפיצוץ הבא. הפיצוץ הבא אמתי.
מי שאהב את הירח ירוק בואדי ופרא אציל, יאהב גם את הספר
הזה, אף כי יכיר בחולשותיו. למרות הכל, בוסי לא בורח מאמירת האמת, מציג את עדות
המזרח מול מצבם הפרימיטיבי לדעתו, את האשכנזים כמתנכרים וגזענים, את המצב הפוליטי
הנפיץ והבלתי אפשרי ואת הבחירה בלברוח ודווקא לברלין, כולל עימות עם ניאו נאצים.
שווה קריאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה