אביגדור דגן הביא לנו את בינת השכוי הקסום והנה ספר קסום נוסף לפנינו.
הרובע החמישי הוא הרובע היהודי בפראג, עיר הולדתו של דגן. הסיפור נסוב על דרי השכונה במשך מס´ שנים, טרם זו שינתה פניה לטובת הרס חלקים נרחבים ברובע בשם תוכנית הבראה כלשהי.
כשרונו של דגן להעניק משיכות מכחול מעודנות, ועם זאת ברורות, הנוגעות לאנשים, מהלכות קסם גם על ספר קטן זה. אין ספק שקריאה בספר זה משרה נועם ורגיעה וספר זה יכול לבוא כאתנחתא בין ספרי זיקוקין די-נור אחרים ולהוות מנקה טעמים גסים.
דגן מיטיב לתאר בפנינו את הטיפוסים השונים ברובע ואת התפנית בעלילה ההופכת לרגע קט ויותר מזה לספר מתח.
התרגום אינו של צבי ארד כמו בבינת השכוי, המכביד על הקריאה. לעומת זאת, תרגומו של אברהם יבין מודרני, לא מדי, שומר על ניחוח המקור, זורם וקולח, לא מכביד.
הרובע החמישי הוא הרובע היהודי בפראג, עיר הולדתו של דגן. הסיפור נסוב על דרי השכונה במשך מס´ שנים, טרם זו שינתה פניה לטובת הרס חלקים נרחבים ברובע בשם תוכנית הבראה כלשהי.
כשרונו של דגן להעניק משיכות מכחול מעודנות, ועם זאת ברורות, הנוגעות לאנשים, מהלכות קסם גם על ספר קטן זה. אין ספק שקריאה בספר זה משרה נועם ורגיעה וספר זה יכול לבוא כאתנחתא בין ספרי זיקוקין די-נור אחרים ולהוות מנקה טעמים גסים.
דגן מיטיב לתאר בפנינו את הטיפוסים השונים ברובע ואת התפנית בעלילה ההופכת לרגע קט ויותר מזה לספר מתח.
התרגום אינו של צבי ארד כמו בבינת השכוי, המכביד על הקריאה. לעומת זאת, תרגומו של אברהם יבין מודרני, לא מדי, שומר על ניחוח המקור, זורם וקולח, לא מכביד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה