כוחה של תבונה/אוריאנה פלאצ'י - המלצה חמה

הספר שקדם לזה, הזעם והגאווה, נכתב מיד לאחר ההתקפה על מגדלי התאומים. הספר ההוא נכתב מתוך בהילות תוך מספר ימים. נראה שהספר עורר תגובות שכאלה, שגרמו לאוריאנה פלאצ`י לשבת ולכתבו ספר מיושב יותר, ארוך יותר ומעמיק יותר.

הספר הזה אינו פחות נזעם, אולי אפילו נזעם יותר, מעליב יותר, בוטה יותר ותוהה לאן נעלמה כוחה של התבונה, כשאנו עומדים על ספו של האסון הגדול ביותר לעולם התרבותי, המכונה העולם המערבי.

הכתיבה של פלאצ`י דוהרת, אינה מותירה אבן לא הפוכה, לא נרמזת, בוטה כבר אמרתי. הפעם היא מוליכה אותנו בשבילי ההיסטוריה, לא בנמנום המצוי בשיעורים הללו של בית הספר, כי אם בצורה הישירה המאפיינת את כתיבתה. במשך כמה עמודים היא מתארת את המסעות שעשו המוסלמים במשך אלף ומשהו שנות קיומם, בעיקר לכיוון אירופה, כשהם מותירים רק הרס אחריהם, שום ערכי תרבות כמעט, לא פילוסופיה, לא ארכיאולוגיה, מוזיקה, ספרות. כלום.

היה נדמה כאילו הם נסוגו לעשרים ומשהו המדינות שלהם ונרדמו בשמירה, אלה שהפלת השאה באירן הביאה למהפכת תרבות ועליית החומייניזם, משם לכיבוש מעודן של אירופה בדמות גלי הגירה וכיבוש מעודן פחות של הלבבות, קרי, בעזרת אימה, ובעברית: טרור.

בלשונה הלא מעודנת, בוטה, אני חוזר, פלאצ`י חובטת ומייסרת בעקרבים את הפוליטיקאים מבית (איטליה, זה הבית), מורטדלה היא מכנה את ראש הממשלה ומציינת שזה עלבון לנקניק הנפלא, ואת הפוליטיקאים באירופה, לרוב ובעיקר את הצד השמאלי, כשהיא מוכיחה כיצד ערכי השנאה של השמאל לאמריקה חוברים לערכי השנאה של האסלם לאמריקה, ומכאן לערכים המשותפים של השניים וכיצד השמאל הוא זה שהביא לזחילה של האסלאם לערי אירופה ולמה שקרה.

מה קרה?

פלאצ`י מתארת עשרות אירועי טרור מפלצתיים ידועים ומוכרים, עשרות ערים בהם קמו ערים בתוך ערים בהם ערכי האסלאם הם הקובעים, בתי ספר מלמדים עפ"י דת הקוראן (שזה רק מה שלומדים ובע"פ), ואוכלים אוכל חלאל (דומה לכשר שלנו), אין סימן לנצרות (אפילו שמדובר בפירנציה, רומא או מרסיי). אם לא מדובר בשמורה סגורה, שאפילו המשטרה לא מעזה להיכנס לשם, מדובר באזורים בהם המהגרים פשוט גרים ברחוב, משתינים ומחרבנים (בלשונה של פלאצ`י) בכנסיות המרהיבות ביותר ואיש לא מעז לצייץ בסביבתם.

לטעמה, והיא משכנעת בזה במאה אחוז, האנשים שהיו אומרים לפעול, פוליטיקאים וקובעי דעת קהל, מפחד בעיקר משכו ידם מכל מעשה, כולל שופטים רחומים. בשם שמירה על הסדר הציבורי הרשו למהגרי האסלאם פוליגמיה, עשיית צרכים בציבור, השלכת צלבים מהכיתות משום שזה מעליב איזה בן חמש יחיד בגן, התאספות המונים להרצאות של אימאמים המלהיבים לביצוע מעשי פלצות וכך הלאה.

פלאצ`י מתמללת שיחה של אח של אדם שהתפוצץ ולקח אתו עשרות חפים מפשע. האח מדבר עם אמם ומספר לה על הפיגוע. האם מאושרת. יש לה שהיד. איזה כיף. הבן מספר שבשל הפיכת אחיו, בנה, לשהיד, היא זכאית ל-8000 אירו פיצוי. הוא מבקש חצי מהכסף כי עליו להתחתן. סגרו עסקה. מזעזע.

צריך לקרוא את הספר הדוהר הזה ולהבין עד כמה אנחנו לא שם, בספר. אנחנו פשוט לא גורם בכלל. אירופה נכנעה לגמרי לאסלאם, המבקש במפורש יותר או פחות להפוך את ערש תרבות המערב לחורבן תרבות האסלאם.

נחשו למי בוחרים האירופאים להציק?