קצת רקע: הסיפור האמיתי הזה מתרחש חמש וחצי שנים לאחר
המהפכה האיראנית, עת השאה עזב את איראן והאייטולה חומייני עלה לשלטון.
עשור לפני כן בטי מחמודי, אמריקאית שלה שני בנים והיא
גרושה, סובלת מכאבים בלתי מוסברים בגבה ומי שלבסוף מסייע לה הוא ד"ר סייד
מחמודי, העובד כאוסתיאופת. לא פעם נוצר קשר בין רופא ומטופלת וגם כאן זה קורה,
מוביל לחתונה ולבסוף לבת, מהטוב.
לאורך כל הספר רומזת לנו בטי מדוע בחרה לנסוע עם בעלה
לשבועיים לאיראן, בחשש ברור שהיא לא תורשה לחזור. לא ברור עד הסוף מדוע באמת נסעה
(במטרה להגן על בתה), אבל עובדה היא שבתחילת אוגוסט 1984 ד"ר מחמודי, רעייתו
ובתו מהטוב עוזבים לשבועיים את ארה"ב לכיוון טהרן, לביקור מולדת משפחתי.
מכאן מתחיל סיפור לא ממש נדיר, אבל גדול מהחיים. הסוף ידוע
ובטי, יחד עם בתה מהטוב, מצליחות להמלט ולחזור כעבור שנה וחצי לארה"ב, לאחר
סיפור מותח עצבים ודרמטי מאוד. איראן נתונה כל העת במלחמה עם עירק והשנאה
לאמריקאים בשיאה.
כבר בהגעה בטי מחמודי נדהמת מהחום, משדה התעופה הרוחש אדם
כשוק, כולם נדחפים, אין סדר ואין תרבות. בהמשך הם מגיעים לבית אחותו, עמה בוזורג
המבוגרת, לבית שניכר בו שהיה מפואר בעבר, אות למעמדה הרם של המשפחה. אלא שעתה ההדר
והפאר אינם קיימים, אבל לכלוך נערם בכל מקום, השירותים, המקלחת והמטבח שורצים
מקקים, האכילה נעשית כמובן על הרצפה ולכן תדיר הכל מלוכלך ומנהגם של האיראנים
להמתיק עד בחילה את התה בסוכר גורם לשיירות גרגרים להישפך על השטיחים וכך הם חיים.
אם זה היה הכל, ניחא. אבל זה לא, האיראנים חסרי כל חוש לזמן, מתרחצים פעם בשנה(!)
בחינגה גדולה, אז הם גם קונים נעליים, ואם גם זה היה הכל, בטח היה אפשר להסתדר.
אלא שזה לא.
צריך לזכור שמדובר בקהילה מוסלמית אדוקה, חמש פעמים ביום
תפילה, רק הגברים נחשבים והנשים עטופות בצ`דור מכף רגל ועד ראש שעין גבר לא תשזוף
אותן, הפסדר, משטרה כל יכולה, אוסרת על שום כלום והחיים בלתי נסבלים. אם לא די
בכך, מתברר שמחמודי איבד את משרתו טרם צאתם לאיראן ובאיראן אין הוא מקבל בתחילה
רישיון עבודה.
בטי זוכה פה ושם לקבל מכות נמרצות, אינה יכולה לחזור
לארה"ב משום שאז היא מאבדת את בתה, דרכון אין לה, ליצור קשר טלפוני פשוט קשה
ורק בהמשך, כשבעלה מתחיל לעבוד כרופא נטול רישיון התנאים משתפרים והיא יוצרת קשר
עם אחד אמל, המבטיח להבריחה לארה"ב, לממן הכל ולקבל כספו בחזרה כשתגיע.
המתח בשיאו. בטי יודעת שהיא צריכה ליפול בתנאים מאוד
מיוחדים כדי שתוכל להעלם מביתה, לקחת את בתה, להתחבא וכך הלאה. כדי לקצר סיפור
מורט עצבים, זה מצליח.
שנה וחצי בטי היתה כלואה בסיפור הלקוח לגמרי מעולמו הרצחני
של האסלאם, שם האשה היא רק כלי שרת להבאת ילדים, להכנת אוכל ודאגה לבעל.
פה ושם מביאה בטי עדות מחייהם בארה"ב, שם חיו חיים
נוחים להפליא כרופא ואשה העובדת ומתפרנסת, להם בתים ומותרות ככל שארה"ב יכולה
להעניק. אלא שהמהפכה האיראנית משנה הכל, פה ושם מתגלה מיהו באמת ד"ר סייד
מחמודי והנפילה גדולה.
ספר לא פחות ממדהים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה