כשיצא פייר וז`אן ציפיתי לקריאה מענגת כמו בספרו המפורסם בל
אמי. ולא היא. חבל.
פייר וז`אן הם שני אחים. פייר בן 30, רופא במקצועו. ז`אן בן
25, עו"ד במקצועו. בעוד פייר נמוך ורחב יותר, קשוח יותר במנהגו, ז`אן גבוה
יותר, ענוג יותר במנהגו. אין האחים דומים במאום.
לעת פרישת האב ממקצועו כצורף הם עוברים מפריז ללה האבר.
הודעה דחופה של הנוטריון, שביקר בבית כשלא היו שם, מדאיגה, אך הבשורה דווקא טובה
היא: ז`אן הצעיר זוכה לקצבה שנתית של 20,000 פרנק. המיטיב הוא ידיד משפחה מפריז,
שהלך לעולמו. אלא שירושה זו מטילה פצצה לתוך המשפחה וכשני שליש מהנובלה הלא ארוכה
הזו מוקדשים לחיבוטי הנפש של פייר.
פייר מתקשה להבין מדוע זכה דווקא אחיו הצעיר בירושה. למה
דווקא הוא ולא שניהם? מה ההבדל? הרי שני האחים נהגו לבקר ולסעוד אצל ידיד המשפחה.
חיבוטים לא קלים אלה, יחד עם העובדה שהוא מסתובב ללא קליניקה, ללא עבודה מסודרת
ונסמך על סכומי כסף המועברים לו ע"י אמו למחייתו, לא מוסיפים לשלוות חייו.
חיבוטים אלה מובילים למיני מסקנות וניחושים עד שהפצצה מוטלת
בפניה של האם, ללא רחמים, גם אם לא נאמר דבר מפורש.
מה היה בעבר? מדוע האחים אינם דומים? מדוע אפשר לייחס חיבה
של המיטיב דווקא לז`אן ופחות לפייר?
מופסן מנסה למתוח ולמתוח חיבוטי נפש אלה ולעיתים זה נראה
מעט מלאכותי. כך או כך, שוב קיבלנו הוכחה שכסף שבא בקלות לרוב לא מביא אתו ברכה,
שחטאים מן העבר צצים ועולים וצריך גדלות נפש להתגבר עליהם.
אפשר לקרוא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה