ילדה שלא מן העולם הזה/אהרן אפלפלד - המלצה חמה

זהו ספר הילדים הראשון של אפלפלד והוא לגמרי מתאים לקוראיו הבוגרים, שיכירו מיד את צורת כתיבתו המיוחדת.

שלושה גיבורים בספר: אדם, תומס ומינה. אדם ותומס נעזבים לנפשם ביער הסמוך לעיר מגוריהם. אמותיהם מביאות אותם ליער במטרה שימתינו, זה ההסבר הכללי, עד שהן יצליחו להציל את הסבים וישובו לקחת את הילדים. אלא שההבטחה שהן תחזורנה בקרוב, אפשר ממש בערב, לא מתקיימת.

אדם הוא ילד מעשי, בנו של נגר אמן. ביער הוא פוגש פתאום ילד אחר, זהה למצבו וגילו, המתגלה כבן כיתתו תומס, בנו של מורה. תומס הוא תלמיד מצטיין ולכן לא אהוד על בני כיתתו, ילד אדיב, שקט ומנומס. אבל דווקא תכונות המעשיות של אדם והאדיבות והלמדנות של תומס קושרות את שתי הנפשות בנות התשע. אדם ממהר להרגיע את תומס מחרדותיו, ממהר לבנות מחסה על העץ בהכירו את היער היטב, מחפש מזון נוסף לזה המצוי בתרמיליהם ומחפש גם להשיג לחם ואולי עוד משהו. המשהו הזה מתגלה בדמות מינה, בת כיתתם, ילדה קטנה בגופה, נחבאת אל הכלים ושקטה. הם פונים לבקש ממנה עזרה בעודה חולבת את הפרה במשק בו היא מצויה כבת חסות, אבל זו לא עונה להם. למרות זאת, כמעט כל יום מחכה להם ליד העץ במשק בו היא עובדת לחם, גבינה ולפעמים פשטידה. זה מציל אותם מגורל אכזר של רעב למרות הדובדבנים והתפוחים המצויים בשפע ביער.

הסיפור פשוט, נוגע ללב ולא פעם גואות הדמעות ועולות. אפלפלד אינו חסיד הדרמות, אבל כהרגלו הוא יודע לרגש בדברים הפשוטים ביותר.

המשחק בין המעשיות של אדם ללמדנות של תומס מקבלת אור חדש בתנאי בריחה וחברות כפויה, ורק מלחמות אכזריות ונטולות פשר מוציאות את המיטב מהאדם.

מרגש ומומלץ בחום.