בספר חמישה סיפורים (למרות שעל העטיפה האחורית כתוב שיש
ששה), האמורים לייצג את מגוון יכולתו הסיפורית של שניצלר.
שניצלר נולד בווינה ב-1862, היה בהכשרתו רופא, אבל עסק גם
בספרות. כל זאת בוינה, היכן שסופרים מפורסמים אחרים כתבו ונדדו מבית קפה אחד לשני.
הסיפור הראשון בספר עוסק באחד, דוקטור גראסלר, אותו אנו
פוגשים בדיוק כשהוא מגלה שאחותו התאבדה. לא ממש ברור למה, אבל שניהם גרו יחד והיוו
אחד לשני משפחה כששניהם רווקים. הדוקטור עובר בכל עונה לבית מרפא אחר, פעם
בלנזרוטה בחורף ופעם בבית מרפא אחר באוסטריה באביב ובקיץ.
יום אחד מגיעה אליו סבינה ומבקשת ממנו לבוא ולבדוק את אמה.
סבינה אינה מבאי בית המרחץ ואינה מתרפאת שם. משום כך הוא לא שש לבדוק את אמה, אבל
מסכים. הוא מגיע לביתה ומוצא שהמצב אכן כפי שהבת תיארה, קלקול כיבה. זה לא מונע
מהרופא, הסוגר את העשור החמישי לחייו, להבחין בבחורה הנאה, אותה הוא מעריך באמצע
שנות העשרים שלה. הם כמובן ממשיכים להתראות, הקשר ביניהם מתהדק, אלא שבתקופת התחלת
המאה העשרים לא נוהגים לומר דברים מפורשים. מכתב המצהיר על אהבתה הנמסר למעונו
גורם לו להרהר על הקשר שלהם. גם הוא אוהב אותה, אבל במקום לשוב אליה מיד הוא כותב
לה מכתב המצנן את היחסים, שלא בכוונה. בינתיים הוא נוסע לידינו עורך הדין, כדי
לברר אפשרות לקנות בית מרחץ אחר ולהפעילו בעצמו כבית מרפא בעיר מגוריה של סבינה.
שם בעיר הגדולה והרחוקה הלב נוהה אחר רומן אחר והסיפור
מסתיים דווקא ברומן שלישי. כל ההשתלשלויות עטופות כיאה וכיאות בנישוק ידיים,
במגבעות, במכתבים מנומסים וכמובן בחיים מוחמצים.
לאחר מעבר לסיפור אחר ואף שלישי ורביעי מגלים מיד ששניצלר
עוסק תמיד במוות של קרוב, באהבה מוחמצת, בנימוסים מופלגים ואז מגלים שחמישה
סיפורים דווקא מגלים עד כמה ששניצלר אינו מגוון, ואף כי סיפורו הראשון היה מרתק,
היה בו די כדי להכירו ולראות ממי סטפן צוויג כל כך התלהב. לטעמי, צוויג טוב בהרבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה