בן 13 זה צעיר?
גיום אפולינר היה משורר ומחזאי נודע בראשית המאה העשרים
בפריז. הוא נולד ב-1880 ומת משפעת ב-1918, כנראה בגלל שהסתובב כל הזמן בטוסיק חשוף
והתקרר.
כשהוא בן 13 הוא מתאר כיצד משפחתו, ללא אביו שנותר בעיר,
נמצאים בכפר, בטירתם. הספר נפתח ברחצה של גיום בן ה-13 עם אחותו ברט בת ה-14.
דודתם ואמם רוחצים אותם כאילו היו פעוטות. בשלב מסוים של שפשוף יתר נוצרת הזדקרות
מתבקשת. מבטים מוחלפים, אבל אין דרמה. מפה לשם, גיום הצעיר מגלה שזה דווקא נעים
וכשהוא לבד עם דודתו בת ה-22, הוא מבקש רחצה מפורטת, אחרת יספר כיצד הכניסה פעם את
איבר מינו לפיה כדי להרדים אותו. מנהג שכיח, מסתבר.
אבל מהר מאוד מגלה גיום הצעיר, ילד מתבגר במובנים רבים, כי
גם אחיותיו עושות לאיבר מינן דברים שונים, משונים ומהנים. מכאן למשכב, לפליטה
ולהנאה הדרך קצרה ועד לסיום הספר, נובלה צנומה הכוללת צילומי נשים לא מעטים, גיום
הילדון מצליח לעבר שלוש נשים ולארגן לעצמו הרמון קטן, בכתיבה מפורטת לגמרי ונטולת
עכבות.
מעולם לא נתקלתי בטקסט מפורש שכזה במחוזות האיכות המקובלים.
יש שיגידו טקסט אירוטי וזה איכותי יותר מפורנוגרפי, כמובן. תשפטו אתם, אם תצליחו
לשים יד על הספרון הצנום הזה. כתוב היטב ומזכיר להזקיר ככל האפשר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה