חמניות/שראמי בונדריק - המלצה

חמניות עוקב אחר השנתיים האחרונות בחייו של וינסנט ואן גוך. הסיפור הוא סיפור חופשי הנצמד לעובדות ידועות בחייו ולציוריו, אבל אינו מהווה תיעוד ביוגרפי מדויק. במובן זה, חמניות הוא סיפור יפה, כתוב בצורה אינטליגנטית, שומר על מתח קבוע ושובה לב.

שראמי בונדריק, פרופסור להיסטוריה של האמנות, הוציאה ספר ביכורים והחליטה להקדיש אותו לצייר הנודע. כספר ביכורים היא הוציאה ספר יפה, השתמשה בידע שלה באמנות והדבר ניכר.

בונדריק בחרה לספר את סיפור שיא חייו ומותו של ואן גוך דווקא מנקודת מבטה של האשה שלצידו, אשה שכלל לא ברור מי היתה, אם היתה בכלל אחת כזו ואם עיסוקה הוא בדיוק כזה המתואר בספר. האשה הזו היא ראשל, זונה צעירה בבית הזונות של וירז'יני, בארל שבדרום צרפת.

וינסנט (כך לאורך הספר) פגש את ראשל כשהוא מחפש אובייקט לציור והיא ברגע של בריחה קטנה מהמתחם הסגור של בתי הבושת. אמה ואביה מתו בהיותה צעירה למדי והגעתה לארל היתה למטרת מציאת עיסוק לחיים. פרנסואז, הזונה הבוגרת יותר, מצאה אותה וצירפה אותה לבית הבושת של וירז'יני. ראשל לא הסכימה מיד להיות אובייקט לציור, אבל ביקוריו התכופים של וינסנט אצל ראשל בבית הבושת הלכו ולבשו אופי של בני זוג, יותר מאשר לקוח ונותנת שירות. ראשל מתאהבת בו ורוצה להיות האשה לצידו. אבל ארל הוא מקום קטן יחסית ווינסנט נחשב לאדם מוזר, ראשל אינה יכולה להסתובב חופשיה מחוץ למתחם, אלא שהאהבה מנצחת לא פעם.

למרבה הצער, לתמונה נכנס פול גוגן, בתחילה ידידו ולאחר מכן יריבו של וינסנט. סכסוך גורם להפרדות השניים ולשיא בו בהתקפת טירוף חותך וינסנט את אוזנו ומוסר את התנוך לראשל לשמירה.

התקפות הטירוף של וינסנט הולכות ותוכפות, הוא מתאשפז ויוצא מאשפוז, חוזר אליו, מופנה לבית חולים לחולי נפש ולבסוף מוצא מקומו בכפר לא רחוק מפריז, בתקווה לדבר עם אחיו, סוחר האמנות וזה התומך בו כספית לכל אורך הדרך. אבל השיחה לא מתקיימת, אותה שיחה בה היה אמור וינסנט לבשר לאחיו על קיומה של ראשל ועל רצונו להביאה אליו ולהתחתן עמה. וינסנט בא ממשפחה מכובדת וחשוב היה לו לקבל את הסכמת אחיו וברכתו. אבל סוף טרגי קוטע את כל הפרשה ואיש לא מבין מה הביא לסיום הטרגי המכוער הזה.

הסיפור, כאמור, סיפור יפה, מסופר בצורה קולחת, מושכת ואינטליגנטית. אולי לא שיא ספרותי, אבל סיפור על אדם שלקותו הנפשית מחבלת בחייו ובאושרו ומביאה עליו מוות נוראי.