איך מתחילים לתאר ספר מוזר ומשונה כל כך? ספר שעלילתו
מופרכת כל כך, שהיא ממש יכולה להתממש?
הספר הוא (בעיקר) סיפור חייו של מרטין דין, שעלה לגדולה
משום שאחיו טרי הוא זה המפורסם. זה הרי לא חדש שיש אח של, בן של, דוד של, קרוב של
וכך הלאה. אבל במקרה שלנו מרטין דין ממש לא מתלהב כשמזכירים בנשימה אחת אותו ואת
אחיו, בעיקר כשהוא עצמו אחד הקורא ספרי פילוסופיה ומקבל מכות מחבריו לכיתה, כשאחיו
הוא ספורטאי צעיר ויפה, שעיני כל העיירה הנידחת באוסטרליה נשואות להצלחותיו הספורטיביות.
וספורט הוא הספורט האהוב באוסטרליה.
אלא שיום אחד ההצלחה הזו היא לצנינים בעיני שני אחים,
עבריינים בתחילת דרכם, בני כיתתו של האח מרטין, המבקשים לחבוט בתורם באח הגדול של
הספורטאי המצליח. האח הצעיר, טרי דין, מבקש להגן על אחיו ואז הוא נדקר בסכין
ברגלו. הדקירה מסיימת את הקריירה הספורטיבית המלבלבת. את טרי לא שוברים בקטנות
וכבר בגיל עשר הוא כורת ברית עם העבריינים, ברית שתמנע כל התקרבות לאח הגדול הן
מצד צמד העבריינים והן מצד כל מי שיחפוץ לחבוט בו סתם כך. אבל אין טוב בלי רע: אמם
של מרטין וטרי מבקשת ממרטין האח הגדול בן ה-14 ללוות את האח הצעיר בשיטוטיו וזה
כולל מגע יומיומי לא נעים עם העולם הקרימינלי, כשכל חפצו של הגדול לקרוא את ניטשה
וקנט.
בסמוך לעיירה נבנה זה לא מכבר בית כלא. האחים מבקשים ללכת
לבקר בכלא אסיר אחד, הארי שמו, כדי שיתן להם רעיונות הנוגעים לעולם הפשע. הם
מקבלים רעיונות ובשפע. כל זה פתח לספר מצחיק עד דמעות, מסעיר, משונה ועם תובנות
אנושיות מרחיקות לכת.
הספר נע בין הזמנים, מסופר מפיו של ג'ספר, בנו של מרטין,
המבקש לכתוב את סיפור המשפחה וזכרו של האח והאב כדי להתעשר מהספר. האב, לעומתו,
רצה לעשות הכל כדי שלא יקשרו אותו עם אחיו.
עד עתה לבטח לא הבנתם לאן העלילה בכלל הולכת. אם תתעקשו,
תשארו עם חצי תאוותכם בידכם משום שהעלילה אינה כל כך חשובה. הכתיבה, לעומת זאת,
משובחת, כשרונית, שומטת לסת וגורמת לקורא להפסיק לקרוא בשל פליאה חוזרת ונשנית.
כדי לא לקלקל לקורא אפזר עתה רמזים בשפע, אך כאלה שאינם
מקושרים ברגע זה לאיש: מה שנקבל בספר הלא צנום הזה, והכתוב בפורמט מלא ולא הקטן של
עם עובד, זו כניסה לפוליטיקה של אדם שאתם הקוראים לעולם לא הייתם בוחרים בו, שיבה
אל החיים בפורמט גופני אחר, שמאלנית שונאת טייקונים ההופכת בעזרת עיניה הירוקות
וגופה המדהים לאשה עשירה כקרח, אשה אחרת שמקור משפחתה לא ידוע, אבל התאבדותה
מרהיבה וכך הלאה. כל המרקחת הזו לא מפסיקה להדהים, להפעים ובעיקר להצחיק. עניין
ההצחקה חוזר שוב ושוב משום שבניגוד לספרים מצחיקים אחרים, בעיקר בעיני המשווקים
שלהם, זה ספר מצחיק אמיתי.
הספר הזה מגיע משום מקום. יש בו אמנם נקודת יהודית קלושה
ונאנו-שואה, קצת פריז וקצת יותר תאילנד, אבל דווקא אוסטרליה הרחוקה מהווה רקע
מתאים לעם המרוחק גאוגרפית מסכסוכי גבולות, מגלובליזציה, ומשאר זציה. לאוסטרלים
חלום על בית קטן ונעים וחיים שקטים. יש לזה מקום נרחב בספר, בצורה הכי פרוורטית
שיכולה להיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה