ג'ון סטיינבק נולד בסאלינס, 100 ק"מ דרומית מזרחית לסן
פרנסיסקו, קליפורניה. עמק הסאלינס מהווה רקע לסיפור קדמת עדן, במקביל לתקופת לידתו
של סטיינבק עצמו, ב-1902.
הסיפור עצמו, סאגה עפ"י הכריכה האחורית, ולמעשה מעין
טלנובלה + מערבון, עוסק באחד אדם ובאחת קייט. אדם הוא אחיו למחצה של ג'יימס, היוצא
מהסיפור די מהר. קייט/קאתי באה מבית נורמטיבי, אבל מסיבה לא ברורה האמון שלה במין
האנושי מעורער והיא בוחרת לגרום נזק בכל אשר תפנה. רועה זונות שהתאהב בה, ובחר שלא
לאפשר לה לעבוד בזנות, עלה לרגע על טיבה האמיתי, יצא בשן ועין מהפרשה ופגע בה
פיזית קשות. כך, מדממת, נמצאה על מדרגות ביתם של האחים טראסק. בעוד היא מוכנסת
ומטופלת בביתם, אדם מתאהב בצעירה יפה והענוגה. ג'יימס מבקש לסלקה מהבית, אבל אדם
דווקא בוחר להינשא לה, לעזוב את הבית המשותף עם אחיו, להגר לעמק הסאלינס
בקליפורניה. בסופו של דבר קייט מותירה אותו עם תאומים ונעלמת. מכאן מתחילה
ה"סאגה" כשדרכיהם של אדם וקייט חוצות זו את זו, התאומים גדלים ובעצם דבר
לא קורה.
במקביל אנו מתוודעים לסמואל המילטון, אירי שבחר להגר לעמק
הסאלינס, להתיישב בחלק בו האדמה אינה מניבה דבר ולהתפרנס כנפח. דרכו שלו מצטלבת עם
דרכו של אדם טראסק כשזה בא לבקש ממנו לבצע קידוחים בחוותו ולמצוא מים. משם בעצם
דבר לא קורה.
עד שני שליש הספר יש בעיקר מלל רב, דיאלוגים מופרכים לרוב
ומתורגמים רע להפליא, ירייה אחת, מוות אחד שאינו קשור לירייה, סיני שויתר על צמתו
ובוחר לדבר בלשון עילגת למרות שהוא רהוט באנגלית, אבל רק בלשון עילגת באמת מבינים
אותו ו... בעצם כלום.
על תאורים נרחבים של נוף ניתן לדלג וכן קטעי שיחה סתמיים
וארכניים. זה לא אומר שהספר לא קריא ולא משאיר את הקורא במתח מסויים בשל ההבטחה
לרוע על-אנושי (מצד קייט).
הדמויות שטוחות לחלוטין וחד צדדיות. הפיתולים בסיפור לא ממש
מתפתלים וההתפתחויות איטיות כיאה וכיאות לסיפור שיש בו הבטחה, אבל אין מימוש.
ופתאום, ברבע האחרון של הספר, כאילו רוח סערה נשבה אל בין
הדפים, ארוע רדף ארוע, אנשים החלו למות כזבובים, דמויות הושלכו החוצה אל מבין דפי
הספר, עונשים באו על חטאים, המתח היה בשיאו והתחושה היתה משהו בין דאלאס לשושלת
בתחושת המתח הזולה, האמריקאית-קרתנית במיטבה.
מעגלים נסגרו כשהם מותירים את הקורא חסר נשימה ובסופו של
הסיפור הגדול, ה"סאגה" כלשון הכריכה האחורית, וגם אז התחושה היא של שום
כלום אחד גדול וריקני, לבטח מההיבט הספרותי.
כמיטב המסורת האמריקאית-צדקנית-כפרית הספר גדוש בפילוסופיית
חיים בגרוש.
מי שחפץ בספר מסעיר וריקני, בעל דמויות שטוחות וחד צדדיות
לגמרי, בארועים מסעירים בגרוש, זה בדיוק הספר שהוא צריך לקרוא. אמנם 611 עמודים,
אבל אלה חולפים ביעף ולבטח לא יותירו דבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה