יאמר
מיד: פרמן הוא עכברוש ועוד אחד משלושה עשר אחים, שנולדו בשגר אחד. כל אלה
נולדו במרתף חנות הספרים של נורמן, בכיכר סקוליי בבוסטון. פרמן אינו עוד
עכברוש. הוא שונה מאחיו ואמו בכך שהוא אינטליגנטי להפליא, מבין שפת אנוש
ומעדיף סביבה אנושית על פני סביבת בני-מינו.
כשאחיו מעדיפים הילולות והשתוללויות במרתף או בחוץ וכשאימו מעדיפה סביאת בירה ואלכוהול שנזרק בפחיות על-ידי בני-אדם, פרמן מעדיף לבלוע ספרים, תרתי משמע. התפתחותו השכלית מטאורית, אבל גופו חלש ומעוות ביחס לאחיו. כשאלה פונים לצאת לעולם הגדול, כלומר לרחובות, פרמן מעדיף לקרוא ספרים ולהביט במכירות הספרים המתבצעות בחנותו של נורמן, כשהוא ישוב על הקורה התומכת בתקרה.
מדי פעם יוצא פרמן לקולנוע המקומי, להביט במלבלבות - נערות המופיעות במלוא הדרן בסרטים כחולים - לאכול פופקורן ושאריות נקניקיות שנזרקו. הוא אוהב סרטים ומעריץ את ג´ינג´ר ופרד.
אבל פרמן חי בתקופה בה המצב הכלכלי מכריע את עסקיהם של שכני נורמן וחנות הספרים שלו, חנות אחר חנות נסגרת וגם עסקיו של נורמן רעים הם.
אלא שיום אחד נפגע פרמן ברחוב וניצל ע"י ג´רי, המתגורר בבניין של חנות הספרים. הלה מתייחס אליו כאל חיית מחמד, חושב שזה חמוד שעכברוש מחקה מישהו הקורא בספרים ואינו יודע שזה ממש לא חיקוי. ג´רי כותב ספרים, חי מצ´ק אותו הוא מקבל כל חודש בשל פציעה נושנה ויום אחד נעלם. גם עסקיו של נורמן נעלמים וגם הבניין נהרס.
בין לבין אנו מקבלים תובנות הן על בני-אדם והן על עכברושים. ברור שהמחבר סם סוואג´ קרא וראה המון בחייו, שהוא אדם רחב אופקים ואת כל זה הוא הכניס לספר החמוד שלפנינו.
אבל השורה התחתונה היא שהספר לא מחזיק מים. התובנות ישנן, הרעיון חמוד וכל זה לא מתגבש לספרות יוצאת דופן ואפילו לא לספרות טובה סתם. גימיק חמוד שמצטרף לעוד גימיקים דוגמת טימבוקטו של אוסטר ולכלב היהודי של קרביץ.
כשאחיו מעדיפים הילולות והשתוללויות במרתף או בחוץ וכשאימו מעדיפה סביאת בירה ואלכוהול שנזרק בפחיות על-ידי בני-אדם, פרמן מעדיף לבלוע ספרים, תרתי משמע. התפתחותו השכלית מטאורית, אבל גופו חלש ומעוות ביחס לאחיו. כשאלה פונים לצאת לעולם הגדול, כלומר לרחובות, פרמן מעדיף לקרוא ספרים ולהביט במכירות הספרים המתבצעות בחנותו של נורמן, כשהוא ישוב על הקורה התומכת בתקרה.
מדי פעם יוצא פרמן לקולנוע המקומי, להביט במלבלבות - נערות המופיעות במלוא הדרן בסרטים כחולים - לאכול פופקורן ושאריות נקניקיות שנזרקו. הוא אוהב סרטים ומעריץ את ג´ינג´ר ופרד.
אבל פרמן חי בתקופה בה המצב הכלכלי מכריע את עסקיהם של שכני נורמן וחנות הספרים שלו, חנות אחר חנות נסגרת וגם עסקיו של נורמן רעים הם.
אלא שיום אחד נפגע פרמן ברחוב וניצל ע"י ג´רי, המתגורר בבניין של חנות הספרים. הלה מתייחס אליו כאל חיית מחמד, חושב שזה חמוד שעכברוש מחקה מישהו הקורא בספרים ואינו יודע שזה ממש לא חיקוי. ג´רי כותב ספרים, חי מצ´ק אותו הוא מקבל כל חודש בשל פציעה נושנה ויום אחד נעלם. גם עסקיו של נורמן נעלמים וגם הבניין נהרס.
בין לבין אנו מקבלים תובנות הן על בני-אדם והן על עכברושים. ברור שהמחבר סם סוואג´ קרא וראה המון בחייו, שהוא אדם רחב אופקים ואת כל זה הוא הכניס לספר החמוד שלפנינו.
אבל השורה התחתונה היא שהספר לא מחזיק מים. התובנות ישנן, הרעיון חמוד וכל זה לא מתגבש לספרות יוצאת דופן ואפילו לא לספרות טובה סתם. גימיק חמוד שמצטרף לעוד גימיקים דוגמת טימבוקטו של אוסטר ולכלב היהודי של קרביץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה