נתחיל מההמלצה: ממש לא חייבים לקרוא את הספר הזה, גם אם הוא
התקבל כמתנה וגם אם ממש משעמם. לא שהוא לא קריא, הוא מיותר.
ולעלילה: בשל ליקוי בשכלה של המחברת, הנרי נוסע בזמן וכך
יוצא שכל לחץ רגשי קטן משגר אותו למחוזות לא נודעים, לעבר או לעתיד, בלי תכנון
ובלי שליטה. קלייר, אשתו לעתיד, "זוכה" לקבל אותו כבר כשהיא קטנה עד גיל
18, ואז למשך שנתיים הם לא מתראים ובהמשך לאותו ליקוי שכלי מפורסם של המחברת, הנרי
כלל לא מודע לכך שהכיר את קלייר והיא כן מודעת שהכירה אותו, עד שהם נפגשים בספריה
בה הוא עובד והם מתחתנים מאוחר יותר.
בתור בעל הנרי הוא אדם מקסים, בשלן, זיין, יפה, רזה. מצד
שני, הוא נעלם ללא התראה מוקדמת, חוזר תמיד עירום, נעלם בזמנים הכי משונים, אי
אפשר לסמוך עליו בגרוש.
בתור חוויית קריאה הספר מפוקפק לגמרי: כל עמוד או שניים
התאריכים משתנים, הגילאים של הגיבורים משתנים וכך גם נקודת ההתבוננות בארועים מצד
הנרי ומצד קלייר לסירוגין. צריך לשים לב מי הדובר ופספוס קטן משאיר את הקורא תוהה
ללא סיבה.
אם כל הליקויים האלה היו בסיס לסיפור גדול, ניחא. למרבה
הצער, עד העמוד האחרון בספר לא צץ לו שום סיפור שכזה והעלילה נעה מהמשעמם, למרגש
בגרוש ולדוחה.
העלילה כל כך מופרכת שכלל לא ברור מה ניתן למצוא בה גם במדף
המופרכים וההזויים. מד"ב זה לא, רומן זה מתיימר וגם לא, דרמה גדולה מהחיים
בטח שלא.
460 עמודים של השחתת זמן כמעט גמורה.
וכמובן למראה הדמויות. משום מה, לדמות הנשית של קלייר נדבקה
לי חני נחמיאס משום הצורך המתמיד לנוע מהנערה לאישה והיא היחידה העונה להגדרה הזו.
בקשר אליו, לא החלטתי. אולי דניאל דיי לואיס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה