שולמית
לפיד ביקשה להאיר פרק בתולדות היישוב הציוני - הקמת ראש פינה ב-1882. את
הקמת היישוב היא מלווה בהגעתה לארץ של פאניה מנדלשטם מרוסיה, נערה בת 16,
שנאנסה ע"י קוזאק, הרתה וילדה בת. כל זאת נודע לנו כבר מהעמודים הראשונים
של הספר.
ליפו היא מגיעה עם דודה, משפטן לשעבר. הדוד מבין שאיכשהו הם צריכים להתבסס בארץ וממליץ לפאניה להתלוות ליחיאל סילס מגיא אוני שבגליל. היא תתלווה אליו כאשתו כשלמעשה תשמש אומנת לשני ילדיו, שנותרו ללא אם.
מכאן מתפתח סיפורו של הישוב גיא אוני, ג´עוני בלשון המקום, שיתפתח מאוחר יותר למה שנקרא היום ראש פינה. שמות אמיתיים רבים שזורים בסיפור, חלקם קשור לראש פינה, חלקם לסיפור היישוב היהודי בפלשתינה וחלקם אישית הקשורים לפאניה מנדלשטם. ביניהם נמצא את הברון רוטשילד, טלר, זמנהוף, פינס, סר אוליפנט ואשתו אליס, נפתלי הרץ אימבר וכך הלאה.
מרשימת השמות אפשר להתרשם שלפנינו סאגה מרשימה, המערבת אנשים נשואי שם ואנשי אדמה המפריחים את השממה. גם השפה הגבוהה מסייעת ליצור את הרושם הזה.
מנגד מתגלה סיפור מייגע וטרחני, כזה שאינו מחליט מהו. דמותה של פאניה בת ה-16 בתחילת הסיפור ובת 20 בסופו מרשימה. היא מהעליה הראשונה, מחליטה שהיא עושה מה שנראה לה עצמה, סוחרת בתרופות ובטבק תוך קבלת זיכיון לשיווק מוצרים אלה, רוכבת על סוס ברחבי הגליל מה שלא מקובל ולא מהווה חזיון נפרץ. לפעמים נדמה שזה סיפור אהבה מוחמץ בין פאניה ליחיאל בעלה, לפעמים הקשיים הכבירים של בניית היישוב החדש ואפילו התחבטויותיהם של העולם מרוסיה ורומניה להגיע למקום מוכה מלריה. זה היה יכול להיות סיפור היסטורי מרתק אילו התפרס על מספר דפים רב מ-266 העמודים הקיימים. מצד שני, התחושה שמדובר בספר לנוער לא מרפה. פיתוח הדמויות לוקה בחסר, החיתוכים מהירים ואין הסבר הולם וראיה רחבה למהלכים שהניעו את ההיסטוריה הן מאנשים ברמת אוליפנט ורוטשילד והן מהתערבות האימפריה העותמנית.
זה לא שאני ממליץ להתרחק מהספר בכל מחיר, אבל לשים אותו בעדיפות נמוכה אם הוא ממילא בהישג יד או לקנות ספרים שרוצים לפניו, אם זה המקרה. ספר כזה היה צריך להיות רחב יריעה בהרבה ולא לתת את התחושה שלפנינו ספר לימוד בהסטוריה במסווה של רומן על רקע מאורעות היסטוריים.
ליפו היא מגיעה עם דודה, משפטן לשעבר. הדוד מבין שאיכשהו הם צריכים להתבסס בארץ וממליץ לפאניה להתלוות ליחיאל סילס מגיא אוני שבגליל. היא תתלווה אליו כאשתו כשלמעשה תשמש אומנת לשני ילדיו, שנותרו ללא אם.
מכאן מתפתח סיפורו של הישוב גיא אוני, ג´עוני בלשון המקום, שיתפתח מאוחר יותר למה שנקרא היום ראש פינה. שמות אמיתיים רבים שזורים בסיפור, חלקם קשור לראש פינה, חלקם לסיפור היישוב היהודי בפלשתינה וחלקם אישית הקשורים לפאניה מנדלשטם. ביניהם נמצא את הברון רוטשילד, טלר, זמנהוף, פינס, סר אוליפנט ואשתו אליס, נפתלי הרץ אימבר וכך הלאה.
מרשימת השמות אפשר להתרשם שלפנינו סאגה מרשימה, המערבת אנשים נשואי שם ואנשי אדמה המפריחים את השממה. גם השפה הגבוהה מסייעת ליצור את הרושם הזה.
מנגד מתגלה סיפור מייגע וטרחני, כזה שאינו מחליט מהו. דמותה של פאניה בת ה-16 בתחילת הסיפור ובת 20 בסופו מרשימה. היא מהעליה הראשונה, מחליטה שהיא עושה מה שנראה לה עצמה, סוחרת בתרופות ובטבק תוך קבלת זיכיון לשיווק מוצרים אלה, רוכבת על סוס ברחבי הגליל מה שלא מקובל ולא מהווה חזיון נפרץ. לפעמים נדמה שזה סיפור אהבה מוחמץ בין פאניה ליחיאל בעלה, לפעמים הקשיים הכבירים של בניית היישוב החדש ואפילו התחבטויותיהם של העולם מרוסיה ורומניה להגיע למקום מוכה מלריה. זה היה יכול להיות סיפור היסטורי מרתק אילו התפרס על מספר דפים רב מ-266 העמודים הקיימים. מצד שני, התחושה שמדובר בספר לנוער לא מרפה. פיתוח הדמויות לוקה בחסר, החיתוכים מהירים ואין הסבר הולם וראיה רחבה למהלכים שהניעו את ההיסטוריה הן מאנשים ברמת אוליפנט ורוטשילד והן מהתערבות האימפריה העותמנית.
זה לא שאני ממליץ להתרחק מהספר בכל מחיר, אבל לשים אותו בעדיפות נמוכה אם הוא ממילא בהישג יד או לקנות ספרים שרוצים לפניו, אם זה המקרה. ספר כזה היה צריך להיות רחב יריעה בהרבה ולא לתת את התחושה שלפנינו ספר לימוד בהסטוריה במסווה של רומן על רקע מאורעות היסטוריים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה