ספר ידוע
וסרט ידוע עוד יותר ולמרות זאת לא מדובר במשהו מעניין מעבר לסקרנות לבדוק
מה מאחורי הפרסום שבא בעקבות הסרט והשחקנית אודרי הפברן, עליה אמרו היכנשהו
שהיא אינה מתאימה לדמותה של הולי גולייטלי.
השם
הולי גולייטלי (Holly Golightly) ובעיקר שם המשפחה בא לתאר את הדמות במילה
אחת: מישהו הבאה בקלות לחיים בכל מובן. תארו לכם, קודם כל, את דמותה
הצעירה במעט של עדי אשכנזי, על כל חינחוניה ושטיקיה. תארו לכם דמות שאינה
חדלה מללהג ובעיקר אומרת לכם: מה השטויות האלה - החיים.
גולייטלי
באה מאי שם מדרום ארה"ב ואת המבטא הדרומי הוציאו לה והפכו לאנגלית
ניו-יורקית טיפוסית אחרי שהחלה ללמוד ללהג בצרפתית ומשלמדה לחקות את
הצרפתית, למה לחקות גם את האנגלית הניו-יורקית. לאחר מכן, בעודה בקושי בת
19, חדרה לסצינה הניו-יורקית, תהא זו אשר תהא, ובעיקר הרצון לאכול ארוחת
בוקר בחנות התכשיטים טיפאני. קליל? משעשע? קולי? אולי. מעניין זה בטח שלא,
סיפור אין בכל הסצינה והמפנה היחיד בסיפור מגיע כשעברה של "הולי" רודף אותה
ונגלה לעיני זה הכותב את סיפורה, השכן ההופך לאחד מחבריה וכותב בגוף
ראשון. לאחר מכן בא גם מאסר בעקבות שערוריית סמים ומאפיה ונגמר בקול ענות
חלושה בעקבות בריחה וזהו.
האם
יש כאן כשרון כתיבה יוצא דופן? לא. יש יכולת, אין פוטנציאל, והסה"כ מתחיל
ונגמר בסצינה מקומית קטנה ובלתי חשובה בניו-יורק לפי כל קנה מידה. להמנע
למרות הספר המופק בצורה מרשימה לכל הדעות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה