בדם קר הוא סיפורו האמיתי של מעשה רצח בהולקומב שבקנזס. רצח
שהתרחש ב-15 בנובמבר 1959 ובו שני חברים, חברים למעשה השפל, פרי ודיק, תכננו ובצעו
רצח של משפחה שלמה. הבית נבחר בשל מידע קודם. המידע שנמסר היה שזו חווה גדולה
ולבעל החווה מן הסתם כספת המכילה ממון רב.
פרי ודיק הם שני אסירים משוחררים, דגי רקק, הסבורים שרצח
בעל חווה וכל עד שיהיה בסביבה, יכול לממן להם חיים נוחים במקסיקו. הפגם היחיד בכל
התכנון המדוקדק והרצח הנתעב של ארבעת משפחת קלאטר, משפחה מקובלת ואהודה, היה שכל
הכסף שהיה בחווה היה כ-50 דולר.
ארבעה אנשי משטרה מונו לחקר הפרשה וב-7 בינואר 1960 נתפסו
זוג הרוצחים רק כדי שייתלו חמש שנים לאחר מכן.
הספר נע בין המעניין, אך לא מרתק למרתק ולא מעניין. הסיפור
האמיתי הרי ידוע מראש ומה שאנחנו מקבלים בספר הוא בעיקר מעקב אחר הדמויות השונות של
אנשי המשטרה וכמה מהגרים בשכנות וסיפורם האישי של הצמד פרי ודיק. קפוטה עצמו שוחח
רבות עם השניים ושהה בחברתם לא מעט.
הסה"כ המתקבל מהספר עולה בהרבה על חלקיו. התמונה הרחבה
של סיפור הצמד, סיפורם של רוצחים אחדים נוספים, דילמת ההוצאה להורג, העובדה
שהרוצחים באו ממשפחות יחסית נורמטיביות, כל זה יחד נותן תמונה רחבה כיאה וכיאות
למדינה כמו ארה"ב, שיש בה לא מעט קצוות.
אם הייתי מסתמך על ההמלצה לספר, שזה אותו סופר שכתב את
ארוחת בוקר בטיפני'ס, לבטח לא הייתי קורא אותו. למזלי, לא סמכתי.
