הסיפור עוסק בשניים, אדה מונרו ואינמן. אינמן מתוודע אל
אדה, בתו של המטיף, כשזו באה עם אביה לשבת בכפר למרגלות קולד מאונטן. ההיכרות
חטופה וקצרה ואינמן נלקח כחייל צעיר להילחם בשורות הדרום כנגד הצפון במלחמת
האזרחים בארה"ב.
בעוד אדה נשארת לבד לאחר מות אביה ונעזרת ברובי, נערה
גלמודה הנשלחת אליה לסייע בידיה להחזיק את החווה, אינמן עובר ממקום למקום, מהרג
להרג. לאדה אין שום כישורים המאפשרים לה להחזיק חווה ובואה של רובי, הנשלחת אליה
ע"י שכנים, מצילה ממצב מביך, אם לא רעב של ממש.
תחילת הספר והסיפור כשאינמן מחלים מפציעה בבית חולים ומשם
הוא עורק אל החופש ומתחיל במסע רווי מוות סתמי, סתמי ככל המלחמה כולה. המסע הוא
שיבתו של אינמן אל קולד מאונטן. לאורך כל הספר אנו חווים את המוות מנקודת ראות
פרטית, מוות מיותר, זול, סתמי, לא הגיוני, לא מוסבר, שאין לברוח ממנו עד הסוף המר.
במקביל אדה מצליחה לשקם את חוותה בעזרת רובי הנמרצת ולקראת
סיום הספר הגדול הזה היא נפגשת באינמן והם מממשים את אהבתם באופן חד פעמי.
הספר מרתק מאוד, מתאר מציאות עצובה מאוד בה אנשים נתלשים
ממקום מגוריהם, ממשפחתם ומאהוביהם, כדי להלחם מלחמה עקובה מדם. סיום המלחמה שיחק
לידי רובי הנמרצת והותיר זיכרון מתוק בלבד לאדה.
ספר נפלא ומומלץ ביותר, זורם, קריא, קולח ומעניין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה