עלובי החיים/ויקטור הוגו - המלצה

668 עמודים הם הספר המקוצר, ממנו הוצאו קטעי הגות, שלדברי המתרגם אביטל ענבר היו עלולים להקשות על קריאת הספר. כך או כך, הספר קל מאוד לקריאה וזורם לגמרי בהיותו ספר הרפתקאות על רקע תקופה של תהפוכות בצרפת בכלל ובפריז בפרט.

הספר מוגדר כקלאסיקה, לא מופת. נניח להגדרות ונפנה לספר. מאה וחצי שנים עברו מאז פורסם הספר ועד עתה. רבים קראו את הספר והתחושה היא שכלל שהגיל צעיר יותר ההנאה מספר הרפתקאות זה תגדל. והיכן עליבות החיים המובטחת? טוב ששאלתם משום שאם כוונת הכותב היתה להראות שיש כאלה שחייהם עלובים במיוחד, הוא לא חידש דבר. אולי בקטעים שהוצאו יש הגות עמוקה יותר ובלעדיהם נותרנו עם ספר זורם שסופו חצי טוב.

ז'ן ולז'ן הוא אסיר נמלט. מלכתחילה לא היה אמור להיות אסיר, אבל עליבות חייו ככפרי בור, שעוניו גרם לו לגנוב לחם, גרמה לו בסופו של דבר להשלח לכלא עם עבודת פרך, כלא ממנו ניסה והצליח להמלט בפעם השישית. מכל מקום הוא נדחה, איש לא רוצה להלינו או להאכילו. מפגש עם כומר, המאמין בטוב שבאדם, גורם לז'ן ולז'ן לפנות לדרך הישר. דרך הישר מצריכה קודם לעוות מעט את האמת, לשנות שם ולהקרא מר מדלן, להשתמש בהמצאה כימית כלשהי ולהתחיל חיים של תעשיין תכשיטים. חיים אלה מביאים ברכה לעיירה שלמה. המפעל משגשג, לכולם יש עבודה, ז'ן ולז'ן מסתתר מאחורי מר מדלן וחי בעצמו חיים בסיסיים ביותר בחדר במפעל והכל טוב. שוטר העיירה ז'בר, הרואה הכל ומבחין בכל, שם לב יום אחד שהוא הכיר בעבר את מר מדלן וכמובן שלא כך הא נקרא. הוא מתחיל לברר ואחר כך מתברר שטעות בידו, אם כי הוא לא באמת טעה. מכאן מתחילה ההדרדרות וההסתבכות. גם מעבר לחיי יושר, המביאים עמם רווחה לכל הסובבים, עיירה שלמה ממש, לא מביאים עמם חוסן.

ז'ן ולז'ן נמצא שוב בדרכים ומכאן מתחילה שרשרת של פגישות חוזרות ונשנות עם שוטר העיירה, המכיר סופית בעובדה שאת מי שהכיר באדם הנכבד כמר מדלן הוא בסופו של דבר האסיר הנמלט ז'ן ולז'ן.

ההמלטות אינה בריחה לשמה. בפני ז'ן ולז'ן דברים רבים לבצע בטרם יסגיר עצמו. עליו להציל ילדה מסויימת, ילדה זו תעבור עמו כברת דרך של שנים בפריז, בסופו של דבר תכנסנה עוד כמה דמויות, כולן תחצנה זו את דרכה של זו בתפרים שנראים לפעמים מתוכננים ומעט גסים. אלא שכספר הרפתקאות הקורא מקבל את זה ומשלים עם זה.

כאמור, הספר קל מאוד לקריאה, זורם, לא תמיד מחפש כיוונים קלים ומשתדל לשמור על מוסר כמתבקש מכוונתו הכמעט מוצהרת של הוגו לנצל את הספרות והסיפור כדי לומר משהו על בני אדם, על אמת ושקר, על ערכים נעלים, שלטון כזה או אחר ופתרונות קלים וקלים פחות לדילמות שונות בחיים.