ג´ק, המספר הוא נער בן 15 ולו אחות הגדולה ממנו בשנתיים,
אחות צעירה במעט בשם סו ואח צעיר בן 6 - טום. בעטיפה האחורית כתוב שמדובר בילדים
מגיל 6 עד 15 וזה כמובן לא נכון.
מעכשיו ספוילרים רבים מאחר ואין מה לקרוא את הספר ואני ישר
מספר את כולו כאן:
לארבעת הילדים מת האב. לא חשוב ממה. לאחר כמה חודשים מתה
האם ולא ברור ממה. הילדים קוברים אותה במרתף בבטון שקנה האב לשם יצירת משטח בטון
בחצר. מכאן לא מתפתח דבר ולא קורה כלום. בסוף האח הצעיר אוכל עם מפית סביב צווארו
וחוזר לישון בעריסה כשהוא בן 6. ממש לא אופייני לגיל זה וכנראה שמקיואן לא ראה
מעולם ילדים. באותה עת ג´ק המספר נכנס למיטה עם אחותו ג´ולי, היא רוכבת עליו והחבר
שלה מזעיק משטרה לאחר שגילה את קבר האם. זהו.
חוצפתו של מקיואן היא אחת, חוצפתם של המבקרים המהללים שניה
וחוצפתה של זמורה ביתן בהוצאת הספר היא השלישית. שוב ושוב מוכח שאין למעשה מחבר
בשם מקיואן. לא ברור מי כתב את כפרה ואהבה עיקשת, אבל זה לא מי שחיבר את גן הבטון
המפגר ברמות ואת אמסטרדם המיותר לגמרי.
אמנם הספר קטן ואפשר לקוראו בכמה שעות, אבל למה לטרוח?
אסור להתפתות ולו לרגע ולקחת ספר זה לידיים. פשוט לא קורה
שם דבר בכלל ומה שלא קורה גם לא כתוב טוב, לא מרגש, לא מעניין ולא ברור למה בכלל
נכתב הדבר ולו בשל תרגיל בכתיבה יצירתית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה