עד שיעלה עמוד השחר/אהרן אפלפלד - המלצה חמה

ייאמר כבר עתה: ספר נוגע ללב, הנוגע בפינות האפלות ביותר הנפש האדם. זה יחד עם הכתיבה הרגישה של אפלפלד יוצרים יחדיו יצירה מרגשת, עצובה ומדכאת לעתים.

הסיפור עוסק בבלנקה גוטסמן, החיה בתחילת המאה ועשרים אי שם באוסטריה. בעירה היימלנד רבים המושמדים. מספרם של היהודים, הזעום מלכתחילה, הולך וקטן בשל החשיבה כי בשמד יש משום פתרון לבעיית היהודים וכי בהתנצרות יש תחילת הדרך להצלחה. לא שזה לא נכון, אבל החיים הרי אינם שחור לבן.

בלנקה היא תלמידה מצטיינת. הצטיינותה יתרה במתמטיקה ולטינית וברור כי דרכה סלולה ללימודים באוניברסיטה ולהצלחה בחיים. עשור לא יחלוף ולכל הפוטנציאל הזה לא ייוותר זכר. בלימודיה היא מלווה את אדולף הנוצרי, צעיר נאה וחסון, המתקשה בלימודים. היא מסייעת לו, אך בית הספר מחליט להנשיר אותו. אדולף פונה לעבודה וטעמם של הלימודים פוחת בעיניה של בלנקה. זמן קצר לאחר סיום הלימודים הם נפגשים שוב והוא מציע לה נישואין. הם נישאים כשהיא מתנצרת. כדי לקצר סיפור לא ממש ארוך, אנו עדים לסיפור שהוביל את בלנקה לרצח אדולף, עובדה אליה אנו נחשפים כבר בתחילת הסיפור.

הסיפור עוסק בגדול בהחמצות. החמצת פוטנציאל הלימודים של בלנקה, החמצת הנישואים לאדם כל כך שונה וההחמצה הכללית של סיפור חייה וחיי הוריה. כמו כן, אנו עדים לחוסר היכולת לגשר על פני עולמות - עולמותיהם של היהודים והנוצרים, עולמם של הלומדים לעומת הכפריים הבורים וכך הלאה. בלנקה מוצאת עצמה כשפחה חרופה לבעלה הגס והאלים, מוכה וחבולה היא נאלצת להתרחק לעיתים קרובות מבנה האהוב עד שלבסוף היא בוחרת במעשה המביא לסופה הטרגי.

אפלפלד הוא סופר רגיש. אין הוא זקוק לספרים עבי-כרס כדי להביא לפנינו עולם ומלואו, עולם המלא בתיאורים רגישים ורחומים. הוא כואב את כאבם של היהודים באשר הם באירופה, מתגעגע לעולם הישן, ליהודים הלמדנים שאינם מבקשים בכל עת לדמות לנוצרים ולבקש תהילה והצלחה. הספר קשה ומטריד ומהווה אחת מפסגותיו. המלצת קריאה חזקה.