רצפת האש/אהרן אפלפלד - המלצה

אחד מספריו המוקדמים של אפלפלד מ-1988, בו הוא כותב על אחד מהנושאים עליהם הוא מרבה לכתוב: מה קורה כשהיהודי סוטה ממסורת אבותיו.

בספר הזה אין זמן מוגדר, אבל מקום מוגדר יש גם יש. כרגיל, המקום הוא ליד נהר הפרוט, המקום החביב על אפלפלד. ליתר דיוק, מדובר בפנסיון נופש רותני, כזה המקבל אל שעריו יהודים בכל קיץ וקיץ, חבורה די קבועה של מהמרים ושתיינים. אלה נפגשים כל קיץ כדי לאבד את כספם ולשתות את נפשם לאבדון.

הפעם המצב שונה. משום מה, מהחבורה הקבועה של כמה עשרות נופשים נמצאים רק חמישה, שניים מהם אם ובנה המתבגר. פרט לבן, כולם מעבירים זמנם בסביאה ויחד עם הבן נהנים מהמאכלים המופלאים של המבשלת מאריה, המשמשת גם אשת סוד לכולם.

עם התקדמות הסיפור אנו עדים לביקורת הקבועה שיש לאפלפלד על היהודים המבקשים להתרחק ממקורותיהם הדתיים, המבקשים להדמות לנוצרים ולתת עינם במשקה, להשחית את כספם, עליו עמלו קשה כל השנה.

אמנם גיבורי הסיפור מבהירים לכל המבקש לשמוע כי את החיים יש לחיות, את הכסף לבזבז ולהנעים את הזמן בקוניאק צרפתי משובח. אלא שלמרבה הצער, אין ממש עם מי לבזבז את הכסף, משום שרוב השחקנים הקבועים לא הגיעו, הקוניאק הצרפתי המשובח מתברר כמהול במים ולפחות אחד, הרוצה לחיות את החיים שיש לחיותם, גומר אותם בגיל 35.

הספר אינו משיאי ספריו של אפלפלד, אבל הכתיבה נכנסת ללב ומותירה של את הדהודה.