ג'מילה הוא סיפורה של נערה בחווה בקירגיזיה, נערה הנשואה
לחייל המצוי במלחמה. בעלה החייל נעדר זמן רב ורק קשר מכתבים לא רצוף קושר בינו
למשפחתו.
בעת המלחמה חוזר דניאר, חייל שנפצע, לחווה ואט אט נרקם קשר
בינו לבין ג'מילה. לכאורה, עוד סיפור אהבה. סיפור עצוב ויפה, אבל לא יוצא דופן. לא
אצל אייטמטוב. אצלו יש קודם כל טבע נאצל, רב הוד, סוחף, אינסופי, יפה עד כאב. מצד
שני, יש בני אדם, לרוב רעים, לרוב פרימיטיבים, בעלי אמונות נושנות ונשענים על
מסורות שאבד עליהן הכלח. כל החומרים האלה יוצרים אצל אייטמטוב מתח כבר מהעמוד
הראשון של הנובלה הצנומה הזו, מתח שיבנה לכדי סיפור המופת הבלתי נשכח "והיום
איננו כלה".
אלא שאצל ג'מילה נזרעו הזרעים הראשונים ואלה המשיכו גם
בגרדום. גם כאן יש סיפור פשוט שניצנים טרגיים נובטים בו וגדלים ככל שהסיפור מתקדם
עד שמשהו קיצוני חייב להתרחש משום שהפשוט והמובן מאליו אינם יכולים לקרות אצל
אנשים הנשענים על מסורות קדמוניות ועל התנהגויות לא סתגלניות.
מקסים לגמרי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה