רוברט האריס יודע לכתוב, אבל לא יודע לספר
סיפור. הסיפור הפעם הוא על מותו של אפיפיור ובחירתו מחדש של אחד מ-117 הקרדינלים
המכהנים ברחבי העולם לאפיפיור חדש.
לאחר האספותם של 117 הקרדינלים הרשומים
בוותיקן, מתברר שיש אחד שמונה לקרדינל בסוד ע"י האפיפיור שזה אך מת. אם כן,
118 קרדינלים ישנם, וזה החדש מכהן בבגדד, מכל המקומות בעולם. הקרדינלים נאספים
בוותיקן בתנאים מחמירים ביותר, סגורים מהעולם בכל מובן אפשרי: אוכלים וישנים שם,
מנותקים מכל המתרחש בחוץ ואינם יכולים להוציא מידע החוצה. רק הצבעות ושתי
אפשרויות: עשן שחור בארובה – אין הכרעה, עשן לבן – יש אפיפיור חדש.
ההצבעה אינה הצבעה אחת ויחידה. על-מנת להגיע
לתוצאה חוקית, על הנבחר להשיג שני שליש מהבוחרים. במקרה שלנו מדובר בשבעים ותשעה קולות
ומעלה. את ההצבעה מנהל הנשיא לומלי, מועמד בעצמו לאפיפיורות. הוא מקבל במהלך
ההצבעות מידע הפוסל קרדינל זה או אחר מלהבחר ועליו לנווט בחכמה את הפסילות בלי
שיחשדו כי הוא עצמו חפץ באפיפיורות. בתחילה אין הוא חפץ בה כלל, אבל כשההצבעות
מתקדמות, ואין אחת אבסולוטית, ושמו עולה בכמות המצביעים עבורו, פתאום ריח השררה
ערב לחכו. עד להפתעה הסופית.
מה אנחנו מקבלים במהלך הספר? אין ספק שהאריס
קיבל תדרוך מעמיק בהלכות ההצבעה, סייר במקום וראה הכל במו עיניו, בלי שראה הצבעה
של ממש. זה בלתי אפשרי. מה כן? ספר העוסק ברכילות ארכיטקטונית, הדרת נשים מוחלטת
כמעט, להג אינסופי, שאינו ממש מקדם את הסיפור וניסיון ליצור מתח בסיוע הזול של
"אללהו אכבר" ונחשו מה בא בעקבותיו. מי כמונו יודע.
האם לקרוא? כן, אם:
1. אם אתם חובבי האריס מושבעים (ולמה
שתהיו)
2. אתם סקרנים לדעת מה קורה בקונקלווה,
שזה תהליך הבחירה (סיבה סבירה)
3. אתם קוראים גם את התווית של
האקמול (כי זה טקסט)
לא, אם:
1. אתם מודעים לכך שהאריס אינו
כותב ספרים טובים
2. יש לכם ספרים טובים יותר
בהמתנה
3. רכילות דתית מכם והלאה
4. הסיסטינית היא קפלה ונועדה
לתיירות בלבד.
5. אתם יודעים שעדיף לקרוא את
קצין ומרגל המרהיב שלו.
לשיקולכם.
הספר סביר בלבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה