אני לא אומר שאם כבר נכתבו אלפי ספרים על מלחמת העולם
השניה, כתקופה בה אירעו מיליוני סיפורים אישיים, אז אין מקום לעוד סיפור אחד. לספר
שלפני אין מקום.
המקום הוא כחמישים ק"מ צפונית לרומא וגם אי שם בחיל
האוויר המלכותי של בריטניה, כמו גם ערבותיה המושלגים של רוסיה וגם כמה ממדינות
אפריקה. נשמע רחב היקף? אז זה ממש לא. בסה"כ 166 עמודי נובלה שטחית וסתמית,
המנסה לכסות היקף רחב לכאורה.
נתחיל ממעט לפני המלחמה, כשאלאונורה נישאת לסטפנו באותו כפר
צפונית לרומא ודי מהר אוזל פתיל חייה. הוא משפטן והיא בתם של בעלי אדמות. ברגע
שהיא מתה ברור שאחותה נינה, הצעירה בעשר שנים, תיקח את מקומה משום שעוד נדוניה אין
לתת ונדוניה אחת כבר ניתנה לסטפנו, המוכן לקבל את נינה, שלבה בכלל נתון לסרג'ו
המבוגר ממנה בשנה אחת והוא יפה תואר.
מנגד, רחוק משם אליסטר הבריטי, הסטודנט ההופך לטייס מוכשר,
מתאהב בסטיבי, הנופל בקרב. להיות הומוסקסואל באותם שנים היה עניין שמחוץ לחוק
בבריטניה ולא ברור מה עובר בראש של המחבר.
סטפנו המשפטן נעשה מעורב במחתרת הפועלת כנגד הגרמנים
באיטליה. במחתרת נמצאים גם סרג'ו ועד מהרה גם נינה אהובתו ואשת סטפנו. סתם סיבוך
שיהיה מעניין, אבל זה לא באמת מעניין. רחוק משם אנחנו מתוודעים לאח הצעיר של נינה
בשלג והאח הבוגר באפריקה והרפתקאותיו כשבוי.
מפרק לפרק, קצרים מאוד יחסית, הספר קופץ מעניין לעניין,
המתח לא מתרומם ויש גם את אדנה, חברתו של אליסטר הסטודנט/טייס, המאוהבת באליסטר
ומוכנה לקבל בעל גיי.
ומה בסוף? את מי זה מעניין?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה