מי מחכה לברברים? מיהם
הברברים?
קוטְזי כתב על ממלכה עלומה, מדברית למדי, עליה מספר השופט
המזדקן השומר על הסדר הציבורי במחוז סְפָר כלשהו. על הפלישה מפני הברברים מגן הצבא הנשלח למקום. הברברים הם
אולי המקבילה לבדואים אצלנו, אנשים הרועים את צאנם מאות ואולי אלפי שנים באותו
מקום, הבאים לסחור עם הבאים זה מקרוב לשבת במקום והמנהלים אתם חיי שכנות סבירים עד
שהגיע הצבא האמור להגן. להגן על מי ומפני מה?
כאן נכנס לתמונה סיפורו האישי של השופט, המתנגד לקולונל
ג'ול, הבא ומביא עמו כוח מיוחד, וכל זאת מפני שקיימת שמועה על פלישת הברברים.
הקולונל מצליח לשבות כמה ברברים וביניהם אשה צעירה שלאחר חקירתה היא כמעט עיוורת
וכפות רגליה שבורות. השופט מביא אותה לביתו, מטפל בה טיפול שלא חסרה בו אירוטיות
עמוקה והיא ישנה אתו במיטה לילה לילה. במעשה של התחשבות אנושית הוא מחליט לקחת כמה
חיילים ולצאת למסע בו הוא מחזיר אותה לידי הברברים. מעשה אנושי זה לא נראה לקולונל
ג'ול ומביא להדרדרות מהירה במחוז לאחר שהשופט נחשד כי דיבר עם הברברים והסכים אתם
על דבר-מה.
הקולונל מתחיל להתעלל בשופט, המאבד כל אשר לו.
לו ייפול הספר לידי איש/אשת שמאל או ימין קיצוני בישראל,
שניהם יעשו ממנו מטעמים. קוטזי מביא לפנינו סיפור לא ארוך, אך ניתן להסיק ממנו
רבות. האם האדמה שייכת למי שנמצא שם שנים רבות? האם האדמה שייכת לממלכה כולה ולא
רק לנוודי המחוז? האם צריך כוח שיטור מיוחד נגד הנוודים, שאחרת חיים חיים שלווים
למדי ומבקשים לקיים את מנהגיהם הלאה בדיוק כמו שאבותיהם קיימו וללא שינוי? האם
שימוש בכוח תמיד מוצדק או מחויב המציאות?
קוטזי מציג לפנינו את הדילמות, את הצעדים ההרסניים שננקטו
והתוצאות הנוראיות לכל המעורבים ובמיוחד לו עצמו. ספר משובח ומטריד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה