דני בר, איש השב"כ לשעבר, אין איש המתאים ממנו לתאר
כיצד מופעלת רשת סוכנים המסייעים לעבודת השב"כ בבואו ללכוד מפגעים פוטנציאליים
במקום מגוריהם ובינות לאוכלוסיה עויינת.
הזמן הוא, כנראה, זמן שלטונו של אהוד ברק. הזמן בו נעשה
ניסיון בקפמ דיוויד בסיועו של קלינטון ליצור שיחות שלום עם ערפאת. עצרת גדולה
מתוכננת בכיכר רבין, הכיכר שאך לפני שנים אחדות אירחה איש שלום אחר, יצחק רבין,
כיכר ממנה לא יצא בשלום. ההכנות לעצרת השלום ולפיצוץ הצפוי בעצרת, מילולית ממש,
מהווים רקע לסיפור עוצר נשימה, בעבודתם של אנשי השב"כ והסוכנים שהם מפעילים,
על-מת לעצור את שני המפגעים שאותרו מלבצע התאבדות שבעקבותיה ייגרם מוות המוני
ופציעה של מאות.
אבל הסיפור הוא סיפור של הפעלת סוכנים ערביים למען ישראל,
כאלה הרואים כיצד ניסיונות להביא שיחות שלום נתקלים בגלי איבה מצד הערבים ושוב
חוזר לו ריטואל המעצרים, השנאה, הרתיעה וחוסר האימון. אלא שהספר אינו פוליטי, יותר
ספר של האנשים, של מעשיהם, רגשותיהם ורצונם לפעמים לקצת שקט, בטחון ואף אהבה.
זהו ספר ביכורים של דני בר. יש בו כמובן חסרונות המאפיינים
ספרי ביכורים, חסרונות אותם ניתן היה להעלים בעריכה קפדנית יותר. לעיתים, ממש באותה
פסקה, כמה נושאים נדחקים יחדיו וצריך לעצור ולחשוב במי מדובר ועל מה, מה שקוטע את
רצף הקריאה. אבל חוץ מזה, בר רקח סיפור קצבי, ללא שומנים מיותרים וללא פתרונות
קלים. סיפור בעידן נטול סמארטפונים וטכנולוגיה עילית, שיכולים לקצר עניינים, שגם
כך הראו עד כמה אנשים חכמים בנקודות מפתח יכולים לתרום לשינוי ולביטחון. ספר מעניין
ושווה קריאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה