ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל, הספר הקודם של ברייסון שקראתי, היה אוסף מרשים של עובדות הנוגעות כמעט לכל דבר על פני כדור הארץ. אין רבים כמו ברייסון היכולים לתאר בחינניות ובהומור כמות כזו של מידע. הפעם זה גוף האדם.
כמה פעמים ביום, אתחיל כמו ברייסון, אתם מעפעפים? התחלתם למנות? יפה. תעצרו ב-14,000 וזה יהיה בערך המספר. בדקות זה יוצא 23 ובזמן הזה שאתם עיוורים לעולם, אלפי עובדות מהממות נסתרות מכם. לא שאתם רואים אותם ממש עכשיו משתקעתם גפרורים בעיניכם ומונעים מהן לעפעף, אבל בשביל זה אני מציע לכם לקרוא ספר זה המקבץ הכל מכריכה לכריכה ב-378 עמודים ארוזים היטב.
העובדות מהממות באמת, אלה הידועות ואף אלה שאינן, אפילו היום כשנדמה שאנו יודעים הכל. ומשאנו חושבים שאנו יודעים הכל, אנחנו כמובן הולכים לעבודה חולים. צריך להתפרנס ואף אחד לא מת מ-37.8. ולמה הגוף מתחמם? כי כך, במעלה אחת בלבד, זה מאט פי מאתיים את התפתחות הפולשים. שואלים אתם ושאלו בספר, למה לא יעלה חום הגוף בקביעות מעלה או שתיים? כי אז נצטרך עוד 20% אוכל. אני יודע, אני יודע, גם ככה אתם אוכלים יותר מדי וזה דופק לכם את החיים ביותר ממובן אחד בלבד.
את הספר הזה אתם יכולים לקרוא כמקשה אחת, העובדות יהממו אתכם ואתם יכולים לנוח באמצע עם צפייה בהרופא הטוב. אמנם כתוב על הכריכה שזה "מדריך למשתמשים", אבל זה לא ידריך אתכם כיצד לחיות, ידריך את מנוחתכם אולי כן.
ברייסון יודע לכתוב, יודע להתמקד בעיקר ולזנוח את הטפל המסית את תשומת הלב מהחשוב. גם חוש הומר משובח נרשם לזכותו. וכך, אלפי עובדות שלו מורקרו, היו הופכות את הספר לזוהר בצהוב-ורוד-ירוק-סגול עתיק, ואז לכו להוציא את המוץ מן התבן.
תחשבו שיש בטח המון ביולוגיה וכימיה בספר. יש, אבל שזה לרגע לא יסיט את הזרקור מהעיקר: ברייסון מטיל את האלומה על המנצחת העיקרית של המאה ועשרים: מדע הרפואה. מדע זה גרם לכך שאין יותר רישום של סיבת המוות: זקנה. אנשים מאריכים חיים יותר מתמיד ובהרבה. וכן, יש לזה מחיר (כלכלי) עצום.
יכין אונא הוא מתרגם הספר והוא עשה עבודה (לרוב) טובה מאוד. לא קל לתרגם ספר עמוס מושגים שכזה ולכן יש לתת את תשומת הלב לתיקון כמה: בעברית אין לומר בשנות ה-1960. ב-1960 היתה רק שנה אחת ולכן אומרים בשנות ה-60 של המאה העשרים. בעמוד 301 מצוטטת אמילי דיקינסון. אבל היא דיקנסון ולטעות כזו אין סליחה. בעמוד 365 מדובר על תוספי מזון, אבל ברור שמדובר בתוספי תזונה. תוספי מזון הם ניחוחות, צבעי מאכל והכל חוץ מבריאות.
כך או כך, מדובר בספר משובח, קריאה מרחיבת דעת ומרתקת, כתובה בכישרון ניכר ומעניקה לקורא זמן נעים בין צירי לידה לריגור מורטיס.
פנקו עצמכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה