נובלה זו נכתבה ב-1932 בפריז ובה מסופר על גינא ובארט. שני אלה, נשואים חדשים, באים לבלות את הקיץ בעיירת נופש בריביירה הצרפתית וחולקים את זמנם עם עוד אנשים שבאו מצפון אירופה במטרה למצוא שמש חמימה, הבראה ובעיקר אווירה חופשית ביותר ממובן אחד. אלא, שאווירה חופשית זו גורמת לאנשים מסויימים להתלהט ואחרים משלמים מחיר חופשיות זו וזוגות מתפרקים.
96 עמודים אלה נקראים לא בקלות ולא קל לצלוח עברית צנומה וארכאית, כשכל מילה נופלת לפאזל בדייקנות ואסור לפספס אפילו אחת. למרות זאת, עונג רב יש בקריאת נובלה זו ועוצמה רבה אצורה בה. כן, זה אותו פוגל מחיי נישואים ורומן וינאי, שני ספרים פנומנליים.
אין לספרון הזה מתרגם. פוגל נולד באוקראינה, ישב בווינה, ניסה תקופה גם את פלשתינה ולא התרגל למקום, אבל כתב כנראה בעברית. בסופו של דבר חזר לפריז.
שני דברים עברו לי בראש למקרא הנובלה הרזה הזו: פוגל כותב כמו פטריק מודיאנו הצרפתי. אבל חשוב מכך, נדמה שנובלה זו יכולה להיות בסיס טוב לסרט אינדי לסינמטקים. יוקם אסי דיין מקברו, ילוהקו פרחי שחקנים מבתי ספר שונים, הכשרוניים שבהם, והחגיגה בעיצומה. אולי אפילו שחור לבן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה