פחד, לא חרדה, בעתה, יראה, בהלה, פחד זה המונח המופיע עשרות
פעמים בנובלה הזו של צוויג, פחד הנובע מגילוי הבגידה של גברת וגנר. מיהי גב' וגנר?
גב' וגנר היא אשה כבת שלושים, נשואה לעו"ד מכובד, לה שני ילדים קטנים
ונישואים נוחים ומאושרים. מדוע היתה צריכה לבגוד? כי הוא היה שם, הפסנתרן הצעיר,
המופיע בסלונים מכובדים ונענה בקלות, או שמא היא זו שנענית בקלות?
יום אחד, בצאתה מבית הפסנתרן, חוסמת את דרכה מי שאמורה
להיות זוגתו. היא לא מניחה לא לצאת ומקהה בה על המעשה הנלוז. גב' וגנר נבהלת,
מוציאה כסף כדי לקנות דרכה לחופש ומכאן מתחיל מסע סחיטה ופחד.
החיים בבית משפחת וגנר מאוד מסודרים. האכילה בשעות סדורות,
הילדים מטופלים ע"י מטפלת ואין מקום לסטייה מסדר היום הקשיח, אבל הפחד מוביל
למעשים פזיזים ונמהרים והסוף מפתיע.
אני אוהב את הכתיבה של צוויג מאוד. כאחד שהעיד על כתיבתו
שהוא מנקה כל שומן מיותר, לא מרשה ללהג עצמו לדעת ומגיש לקורא רק את מה שהוא צריך
לקרוא, הנובלה הזו לא ממש שבתה את לבי. פחד לא התפרסמה בחייו. זה זמן שמנסים לפרסם
כל מה שנמצא בעזבונו. האם יתכן שהוא לא רצה לפרסם חומרים לא אפויים דיים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה