רביעיית רוזנדורף הוא הספר הראשון מבין שני אלה. בספר הראשון, כזכור, דובר על רביעיית מיתרים, נגנים עולים מגרמניה. אלה ניגנו בתל-אביב בשנות השלושים של המאה הקודמת. הספר מסופר דרך עיניו של כל אחד מחברי הרביעיה והפרק החותם הוא הפרק החמישי, הפרק של אגון לוונטל, סופר יהודי גמרני העוקב אחר הרביעיה.
בצלו של רוזנדורף, המסתיים ב-1975, העניינים ממשיכים, בעיקר בין אגון לוונטל ובין בנו של רוזנדורף, ארנון, ודמות נוספת. אם בספר הראשון ההתרחשויות הן בעיקר טרום מלחמת העולם השניה, כאן ההתרחשויות הן בעיקר על רקע ההתחשבנות האישית של כל דמות עם גרמניה שלאחר מלחמת העולם השניה.
אם הספר הראשון הוא הברקה, הספר שלפנינו הוא המשכו המרתק עד מאוד. למרות שאין זה ספר מתח, הוא נקרא במתח על רקע ההתפתחויות המעניינות והסודות המתגלים מתחת לכל אבן.
אם בספר הראשון נתן שחם מספר את סיפורה של הרביעיה והמוסיקה שלה, בשני הוא מספר בעיקר את סיפורם של הדמויות על רקע ההתרחשויות שלאחר המלחמה והדבר נעשה באותה מידה של כישרון.
ספר חובה לכל קורא החלק הראשון ושני הספרים חובה לכל חובב קריאה. יוצא מן הכלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה