התחלתי לקרוא את הספר ומיד לאחר שניים-שלושה פרקים ראשונים הזדחלה לה רתיעה עמוקה לתודעה שלי. ההתחלה מדברת על גברים ונשים הנמצאים בקבוצות XYZ אנונימיים. הפעם לא היה מדובר בסמים או אלכוהול, אבל התחושה היתה שהעם היושב באמריקה, בארצות הברית שלה, מורכב רובו ככולו מאנשים בעלי עודף משקל, חוסר שליטה במה שנכנס לפיהם וריאותיהם, ומוזרק לזרועותיהם, פרט לאלה המהווים קהל למטיפים או לאלן דג'נרס.
כל כך ירודים הם?
קראתי פה ושם שהסרט טוב בהרבה מהספר, אבל הספר נמצא בידי וצריך להתקדם ולראות מה יילד יום. אז אני מתקדם ולא צריך להתקדם הרבה כדי להבין בעמוד חמישים, שיש אנשים ריקניים, אמריקאים קוראים להם, שפשוט אין להם משמעות בחיים ולכן הם צריכים לרסק את הפנים אחד לשני, לעצב מחדש מה שהטבע ברא בצורה די נאה. כשיהיו מרוסקים ומדממים ותפורים וכואבים, או אז יחושו את היופי בחיים, כלומר את הכיעור בהתגלמותו. וכמה שזה כואב. אלה אותם אנשים הסבורים שרהיטי איקאה הם השלמות בהתגלמותה, הטוב ביותר שאדם מן השורה יכול לערוג לו. לך תבין אמריקאים.
וזה מעניין?
לא, לא במיוחד. זה נקרא כמו רומן מחתרתי סוג ג', אבל כבר היו דברים מעולם, שבסופם התגלה שזה ספר, או סרט, או תקליט פולחן כמו שכתוב בגב הספר. ביום רביעי הולכים לחולי מלנומה אנונימיים בכנסיה המקומית ובשבת הולכים מכות. הליכה זה חשוב. שומר על כושר.
וזה לא באמת מועדון מכות, זה ארגון גרילה לגרימת נזק לכל מה שיפה ומסודר בחברה. עושה רושם כאילו מישהו ערבב את התפסן בשדה השיפון עם התפוז המכני. עושה רושם גם שהיה לו אפס, פשוט אפס, כישרון כתיבה.
הספר הזה עתיק ממש: יש כאלה שאם רצו להעביר מסר זריז למישהו אחר, היה טורח ושולח לו מברק. לפדקס עוד קראו פדרל אקספרס ומערכת ההפעלה במחשב נקראה דוס. הספר יצא ב-96'. כמה אפשר להיות מפגר?
האם השביל המדמם בספר התחרה בזה של הציפור הצבועה?
מאז כבר הופיעו כמה וכמה דברים מחתרתיים, עשויים בכישרון רב יותר. למשל, הסדרה מר רובוט. בינתיים, הספר הזה הוא לא פחות ולא יותר מעלבון נורא לאינטליגנציה.
יש כאלה שיסברו שאם זה כזה רע, אולי מסתתר מאחורי זה משהו טוב ונסתר מהעין. שטרסלר היה אומר על זה, שלא יעבדו עליכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה