הרוזן ממונטה כריסטו/אלכסנדר דימא - המלצה חמה

919 עמודים הם בהחלט פרוייקט לקורא מבוגר, על אחת כמה וכמה אם זה מוגדר כספר נוער. מצד שני, נוער צריך לעבוד, לפרנס, לכבס?

אלכסנדר דימא (אתם צועקים דיומא, אבל צריך לומר דימא) כתב את הספר בחלקים, 18 ליתר דיוק. הקלסיקה הזו הושלמה ב-1844 ועוסקת בעיקר בסיפור של נקמה.

הרוזן ממונטה כריסטו הוא למעשה אדם בשם אדמונד דנטס, שבצעירותו, כשהיה בן 19 בלבד, הוביל בבטחה את הספינה "פרעה" לנמל מרסי, עבור מעבידו מורל, כשקפטן הספינה חלה ומת. דנטס היה ימאי פופולארי ואילו היו הדברים מתפתחים אחרת, הוא היה הופך לקפטן קבוע.

מיד עם הגיעו למרסי התחיל לתכנן את נישואיו לארוסתו מרצדס, אבל הלשנה בה לקחו חלק פרננד, שרצה את מרצדס עבורו, דנגלר, כלכלן הספינה, שרצה להיות הקפטן וקדרוס החייט, שלא ממש מנע את ההלשנה, גרמו לכך שדנטס נלקח להעיד אצל דה וילפור, התובע הראשי במרסי. בסופו של דבר מצא עצמו דנטס במצודת איף הנודעת לשמצה, שם בילה 14 שנים בצינוק, כשכן לתא לאב פריה, שחפר ופגש את דנטס, גילה לו את המצאות האוצר האגדי שלו באי מונטה כריסטו הנטוש. דנטס מוצא את האוצר האגדי לאחר שברח מהמצודה כגופתו של האב פריה, ויוצא למסע נקמה ארוך ורב הוד.

רוב רובה של הנקמה נעשה בפריז, בחברה הגבוהה, כשהרוזן מתמרן אנשים כך שיאבדו את כספם העצום, יאבדו שפיותם ואף חייהם. כאדם  שבבסיסו טוב הוא, לא מעט טוב הוא עושה תוך כדי נקמה. 919 עמודים עוברים ביעף ולא חשנו כי באו אל קירבנו. התחושה בהחלט אינה של ספר נוער, אם כי בנעורי קראתי את הגרסה המותקנת לנוער.

מומלץ בחום.

כרגיל, אי אפשר בלי מילת גנאי לכתר הנוגעת להוצאה הספציפית הזו. הגהה לא היתה מזיקה וגם לא התעתיק מצרפתית. לא שזה נורא כל כך הפעם ונסלח בהחלט.

הצבעוני השחור/אלכסנדר דימא - המלצה קלושה

השנה היא 1672 והאחים יוהן וקורנליוס דה ויט השולטים בהולנד נחשדים בקשרים הדוקים מדי עם מלך צרפת. קשרים אלה הם לצנינים בעיני ההולנדים ולכן במין התקוממות טבעית ומקומית בהאג האחים נכלאים ולבסוף מוצאים להורג בידי ההמון הזועם. מי שנחשד בקשר עמם, קורנליוס ון ברלה, מובא אף הוא למשפט ונכלא לכל ימי חייו.

ון ברלה הוא בחור בן 28, עשיר ופטור מדאגות פרנסה. הוא גר בעיר רחוקה יחסית ועיסוקו גידול צבעונים, יצירת מינים חדשים והשבחתם. גם שכנו בוקסטל עוסק באותו עיסוק, אבל לא הגיע לאותם הישגים כמו ון ברלה. שניהם וגם אחרים מנסים לפתח את הצבעוני השחור המושלם. דבר מיוחד המייחד את ון ברלה הוא קבלת מכתבים מאת סנדקו השליט קורנסליוס דה ויט. מכתבים אלה מוכיחים את הקשר של שליטי הולנד עם שליטי צרפת, אלא שוון ברלה מעולם לא ידע מה תוכנם. הלשנה הביאה את נציגי השלטון החדש לבדיקה האם נכון דבר המצאות המכתבים. מכאן הדרך למאסרו של מגדל הצבעונים התמים קצרה.

ון ברלה מובא להאג. הוא עצמו בחור נאה וצעיר ומיד נוצר קשר עין בינו לבין רוזה גריפוס היפה, בתו של האחראי על האסירים גריפוס. גריפוס הזקן היה אדם מרושע. לאחר שגילה את דבר המצאות צבעוני הגדל בעציץ בחדרו של ון ברלה, הוא תפס את השתיל ומחץ אותו, כאילו מחץ את לבו של ון ברלה.

סיפור האהבה שנרקם בין רוזה לוון ברלה וסיפור הפרס בן 100,000 הפלורינים למגדל הצבעוני השחור המושלם מזין הן סיפור אהבה והן סיפור מתח. שתי פקעות נוספות נמצאות בידי רוזה, היא מגדלת פקעת נוספת ומצליחה בעזרת אדמה שבחרה היטב ומשחק אור וצל להוציא צבעוני מושלם. ון ברלה מאיץ בה לכתוב למנהל אגדות מגדלי הצבעונים בהרלם ולהאיץ בו להגיע ולבדוק האם הצבעוני אכן עומד בקריטריונים. מנגד, בוקסטל, שכנו לשעבר של ון ברלה, שהתחבב על האב גריפוס ומשלה אותו בדבר אהבתו לבתו רוזה, שם עין על הצבעוני.

הסוף טוב.

למרות הרקע האמתי לסיפור, למרות הכותב המפורסם ולמרות היות הספר קלאסיקה, שיני הזמן אכלו בו. היום הוא יכול להתפס כסיפור תמים, ספר נוער ולא יותר. הספר אמנם נקרא בשטף, אבל מותיר אחריו משקע קל ביותר.